שר התקשורת שלמה קרעי פתח במתקפה חזיתית על המשנה ליועמ"ש לממשלה אביטל סומפולינסקי, וטען כי דבריה בדיון קודם שלפיהם החוק הובא ללא הסכמה משפטית הם "שקר מוחלט". לדבריו, היה סיכום מפורש עם שר המשפטים, מנכ"ל משרדו והמשנה מאיר לוין, שלפיו החוק יובא בהסכמה לאחר דחייה יזומה לצורך סגירת סוגיות שנותרו פתוחות.

קרעי הזהיר כי אם החוק לא יעבור בתוך כשנה וחצי, ישראל תמצא את עצמה בשוק תקשורת ללא אסדרה: ללא הרשות השנייה וללא מועצת הכבלים והלווין. "ערוצי החדשות יחזירו את הרישיונות שלהם", אמר, והוסיף כי כיום החוק אינו מאסדר כ־80% מהשוק, ושיעור זה צפוי לעלות לכ־95%. "אנחנו לא מתכוונים לפתוח מחדש שנתיים של דיונים. זה חוק שנכתב בעבודה יסודית של אנשי מקצוע".

עיכובים, יוצרים ולוביזם יו"ר הוועדה גלית דיסטל אטבריאן הדגישה כי בעיניה הסכנה המרכזית בעיכוב החקיקה היא הפגיעה בהפקות המקור וביוצרים. היא טענה ל"מריחת זמן מכוונת" שמונעת התקדמות, ובהמשך אף הורתה להוציא מהאולם את שי חייק, סמנכ"ל הרגולציה בשידורי קשת, בטענה כי העביר מסרים והנחיות לחברי כנסת במהלך הדיון.

דיסטל אטבריאן האשימה כי מדובר בלוביזם פסול: "חברי הכנסת מקבלים הערות מגוף תקשורת אחד עם אינטרסים כלכליים ברורים. זה לא אתי". מנגד, ח"כ איתן גינזבורג השיב כי לחברי הכנסת הזכות להיוועץ בכל גורם שהחוק חל עליו, וחייק עצמו אמר כי קשת היא גוף מפוקח המבקש להביע את עמדתו בנוגע לסעיפים הרלוונטיים אליו. בהמשך החריף השר קרעי את דבריו וטען כי הייעוץ המשפטי "רומס" את אנשי המקצוע במשרד התקשורת. מנגד, עו"ד נעמה מנחמי מצוות הייעוץ המשפטי לוועדה השיבה כי ניתן להעביר הערות טכניות לצוות, אך עמדת היועמ"שית לכנסת היא שאין מקום לדיונים מקדימים עם גורמים מסוימים.

מבנה המאסדר וכפילות תפקידים חלקו השני של הדיון התמקד במבנה הארגוני של המאסדר החדש. הייעוץ המשפטי תהה כיצד תוכל המועצה לפקח ביעילות אם יו"ר המועצה משמש גם כמנהל הרשות. זיו גלעדי מהייעוץ המשפטי במשרד התקשורת השיב כי במרבית המאסדרים בישראל אין הבחנה חקיקתית ברורה בין מועצה למנכ"ל, וכי ברובם המנכ"ל עוסק בעיקר באדמיניסטרציה. עוד נדון סעיף 9 להצעה, הקובע כי המועצה תמנה שבעה חברים: ארבעה נציגי ציבור שייבחרו בוועדת איתור - יו"ר בעל ניסיון ניהולי שיכהן גם כמנהל הרשות, לצדו חבר אקדמיה, נציג תחום העיתונות ונציג תחום היצירה - ועוד שלושה עובדי מדינה מרשות האסדרה, רשות התחרות ומשרד התקשורת. יו"ר הוועדה הודיעה כי הדיון הבא יוקדש לסעיף זה, וביקשה מהייעוץ המשפטי להכין נייר השוואתי למבנים דומים ברשויות אחרות.

הרקע: טענות לאי־בשילות והיעדר סעיף מטרות בדיון קודם, שנערך ב־30.12.25, העלתה עו"ד מנחמי שלוש שאלות מרכזיות: היעדר סעיף מטרות לחוק, היקף תחולתו והגדרת סמכויות הרשות והמועצה. מנכ"ל משרד התקשורת השיב אז כי לא בכל חוק נדרש סעיף מטרות, והזהיר מהרחבת סמכויות לא מכוונת. המשנה ליועמ"שית סומפולינסקי קבעה כי בשלב זה ההצעה אינה בשלה, ודיסטל אטבריאן האשימה את הייעוץ המשפטי ב"כיפוף ידיים" לאחר הליך חקיקה שנמשך לדבריה כשנתיים וחצי. באותו דיון הובהר גם כי החוק לא יחול על כל אתר אינטרנט או משפיען רשת, אלא על ספקי תכני חדשות העומדים ברף מצטבר של היקף פעילות והוצאות, וכן נדונה שאלת שילוב תחום הרדיו באסדרה החדשה.