מערכת החינוך לא הפיקה את הלקחים מהלמידה המקוונת מתקופת הקורונה לצורך יישומם בשעת חירום ביטחונית כמו מלחמת חרבות ברזל - קובע (6.1.26) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. אף שמאז הקורונה הכיר משרד החינוך בחשיבות של קידום למידה דיגיטלית בשגרה כתשתית חיונית ללמידה מרחוק במצבי חירום ופעל לקידומה, רכיבים מהותיים לשיפור האפקטיביות שלה בשגרה לא מומשו. האפקטיביות של למידה זו לא השתפרה במידה ניכרת במהלך המלחמה, ולא חלה קפיצת המדרגה המתחייבת באיכותה - אומר אנגלמן.

חוסר בהכשרת מורים ובאמצעים

בשנת 2021 פרסם אנגלמן המלצות בנושא הוראה ולמידה מרחוק בתקופת הקורונה, ומשרד החינוך אמר בתגובה, כי גיבש תפיסה אסטרטגית ללמידה משולבת דיגיטל כבסיס לתוכנית עבודה רב-שנתית לאומית. בפועל, המשרד לא השלים את הכנתה של תוכנית אסטרטגית לאומית רב-שנתית לקידום הלמידה הדיגיטלית. בפועל לא המשיך המשרד בקידום התהליך, ותוצריו לא פותחו ולא קודמו לכדי תוכנית מגובשת. סקר הצטיידות טכנולוגית שערך משרד החינוך בראשית 2023 (לפני המלחמה) לימד, שמוכנותם של בתי הספר בכל הנוגע להצטיידותם באמצעים ללמידה דיגיטלית נותרה חסרה. 23% מבתי הספר שהשיבו על הסקר נמצאו ברמת הצטיידות נמוכה ו-66% - ברמת הצטיידות בינונית. גם בעת המלחמה היה מחסור ניכר באמצעים ללמידה ולהוראה מרחוק, בעיקר בקרב התלמידים (ב-72% מבתי הספר), אך גם בקרב המורים (ב-48% מבתי הספר). מחסור זה השפיע על היכולת לקיים למידה מרחוק ועל האפקטיביות שלה. בשנות הלימודים תשפ"ב ותשפ"ג רק 15%-12% מעובדי ההוראה עברו השתלמויות בתחום הלמידה הדיגיטלית. באפריל 2024 אמרו 40%-36% מהמורים בסקר של המשרד, כי אינם מיומנים בנושאים הנדרשים להוראה מרחוק. על-אף חשיבותו הרבה של רכז תקשוב בית-ספרי להטמעת התחום, בשנת תשפ"ד לא היה רכז כזה ב-27% מבתי הספר. לדברי אנגלמן, ניתן היה לצפות שבשנים שלאחר הקורונה, יעלו מספר התלמידים שהשתתפו בתרגיל הלמידה מרחוק ושיעור ההשתתפות. בפועל, ערב המלחמה כרבע מהתלמידים (350,000) לא השתתפו בתרגיל הלמידה מרחוק - כלי בסיסי לשיפור ההיערכות; היעד של משרד החינוך היה השתתפות של כל התלמידים. במרבית בתי הספר לא שולבה כלל למידה מרחוק בעת שגרה או ששולבה במידה מועטה בלבד. בסקר המנהלים שערך משרד המבקר נמצא, כי 59% מבין המנהלים משלבים למידה מרחוק בעת שגרה במידה מועטה או בכלל לא, ורק 21% מהמנהלים - במידה רבה או רבה מאוד.

במרחבים המוגנים חסר ציוד חיוני

ממצא מדאיג נוסף באותו סקר: 15% מהמנהלים ציינו שרק עד מחצית מהתלמידים הצליחו להגיע בתוך זמן ההתרעה למרחבים המוגנים; 24% מהמנהלים ציינו שיותר ממחצית מהתלמידים, אך לא כולם, הצליחו לעשות זאת. מכאן, שבקרוב ל-40% מבתי הספר, לא כל התלמידים הצליחו להגיע בתוך זמן ההתרעה למרחבים המוגנים. הסיבות השכיחות לכך היו חוסר בשטחים מספיקים לכל התלמידים, מרחקים גדולים מדי מהכיתות ודרכי גישה צרות מדי. שיעורי בתי הספר שחסרים מרכיבים חיוניים במרחבים המוגנים שלהם - שירותים, מערכת סינון אוויר ומערכת תקשורת - גבוהים ואף גבוהים מאוד: ב-55% מבתי הספר לא היו שירותים במרחבים המוגנים, ב-69% לא הייתה מערכת סינון וב-87% לא הייתה מערכת תקשורת. נכון ליוני 2025 למשרד החינוך לא הייתה תמונת מצב של תיקון הליקויים שהועלו בסקר המיגון, ובכלל זה מצב השלמת המרכיבים החיוניים. בעקבות המלחמה גיבש משרד החינוך מתווה הקלות בבחינות הבגרות, תוך הבחנה בין כלל הנבחנים בארץ לבין נבחנים מאוכלוסיות שנפגעו במידה רבה במיוחד. אולם, כפי שקרה כבר בקורונה, ההקלות הביאו לעלייה - לעיתים ניכרת - בציונים. משמעות הדבר היא, כי מדיניות ההקלות אומנם מנעה פגיעה של מצב החירום בציוני הנבחנים, אך ייתכן שהעלתה את ציוניהם יתר על המידה, ובכך עלולה לפגוע במעמדן של בחינות הבגרות כמשקפות את היכולת האקדמית של התלמידים.