שליש מאזרחי ישראל אינם מוגנים מפני טילים כראוי - חושף (6.1.26) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. נכון לינואר אשתקד, ל-3.2 מיליון תושבים אין מיגון תקני, ובכללם 42,575 תושבים המתגוררים ביישובים הנמצאים במרחק של 20-7 ק"מ מרצועת עזה. "פער זה מתחדד לאור המציאות הביטחונית המשתנה שבה יש איומים בלתי פוסקים של ירי טילים מחזיתות שונות", מדגיש אנגלמן. במקום להתמודד עם הכשלים בגיבוש המענה לפערי המיגון שעלו כבר בשנת 2018, בחר פיקוד העורף להקפיא את ביצועו של השלב השני בתוכנית המיגון הרשותית (תמי"ר, גיבוש המענה על-ידי הרשויות המקומיות), ולא להמשיך להטמיעו באופן רחב ויזום ברשויות המקומיות, וזאת מבלי לדאוג לתוכנית חלופית. אף אחת מהרשויות המקומיות שנבדקו אינה יודעת על הקפאה זו. בנוסף לכך קבע פיקוד העורף בשנת 2018, כי לא יאושרו תוכניות תמי"ר של הרשויות המקומיות. המשמעות הייתה שההיערכות למיגון התושבים נותרה להחלטה וולונטרית של הרשויות המקומיות וללא הנחיות ברורות של פיקוד העורף בנושא המצוי באחריותו. עוד מצא אנגלמן, כי ב-11.7% מהמקלטים הציבוריים לא ניתן לשהות. על-פי נתוני פיקוד העורף, רק 37 מתוך 11,775 (0.3%) המקלטים הציבוריים נמצאים בשטחן של רשויות מקומיות של החברה הערבית, למרות שמדובר ב-20% מתושבי ישראל; שמונה מביניהם אינם כשירים. נכון למארס 2024, לפי הנתונים שבידי משרד החינוך, 466,000 תלמידים שהו בבית הספר באופן יומיומי בלא מיגון תקני.

אשקלון קיבלה מיליונים בודדים

לצורך מימוש תוכנית "מגן הצפון" עליה החליט הקבינט בשנת 2018, תוקצב פיקוד העורף בפועל בשנים 2024-2019 ב-1.4 מיליארד שקל, מתוכם 869 מיליון שקל בשנת 2024, לאחר פרוץ המלחמה (עד המלחמה התקצוב עמד על 21% בלבד). זאת, למרות שהקבינט החליט להקצות בתקופה זו 3 מיליארד שקל (500 מיליון שקל בכל שנה). מימוש התקציבים שהוקצו עד סוף 2024 הסתכם ב-734 מיליון שקל בלבד, שהם 52% מסך התקציב. אנגלמן מציין, כי בשנת 2020 העיר שהחלטת הקבינט התקבלה ללא הקצאה של מקורות תקציביים ולכן מימושה מוטל בספק. בשנים 2022 ו-2023 הקצו משרדי הממשלה לעיריית אשקלון 12.6 מיליון שקל - 60% מהסכום עליו החליטה הממשלה - והעבירו בפועל רק 2.7 מיליון שקל. הסיבות: אי-ניצול תקציב בסך 4 מיליון שקל לשיפוץ מקלטים ציבוריים מיולי 2023 עד יוני 2024; והתנהלות איטית וסחבת בניהול פרויקטי המיגון של העירייה. עשרה ימים לאחר פרוץ המלחמה הקים המשרד לשוויון חברתי, באמצעות הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים, חדר מצב במטרה לסייע לחברה הערבית ולתת מענה לצרכים החברתיים והקהילתיים המיידיים שלה. במאי 2024 החליטה השרה מאי גולן שלא להאריך את ההתקשרות להפעלת חדר המצב. הביקורת העלתה, כי במצב החירום שנוצר עם פרוץ המלחמה, לא נמצא גורם שיבצע את המשימות שביצע חדר המצב וייתן לחברה הערבית מענה ראוי מיד. עם התמשכות המלחמה והיווצרות של שגרת מלחמה ושל מענים נוספים בנושא, לא היה הכרח בהמשך פעילותו. עם זאת, ראוי היה שלפני סגירתו, יבקש המשרד את עמדתם של הגופים השונים שלדעתו נותנים את המענה הנדרש לחברה הערבית בשעת חירום.

דרוש דיון מחודש בקבינט

אנגלמן מסכם: "קיומם של אמצעי מיגון פיזי להגנה על כלל אוכלוסיית מדינת ישראל הוא תנאי הכרחי להתמודדות עם איום טילים ורקטות, ולבד מהגנה על האוכלוסייה הוא מאפשר לקיים שגרת חירום ולתת שירותים חיוניים לתושבים. בדוח עלו פערים משמעותיים בין דרישות המיגון לבין המציאות בשטח, הנובעים ממחסור במרחבים מוגנים ומתחזוקה לקויה של מקלטים ציבוריים ופרטיים. "הפערים במענים ממשלתיים הניתנים לצורכי החירום של החברה הערבית מדגישים את הצורך שמשרד ראש הממשלה בשיתוף המשרד לשוויון חברתי, יפעלו להקמת גוף מתכלל שיוכל לרתום את משרדי הממשלה, השלטון המקומי והגופים הציבוריים הרלוונטיים לסגירת הפערים במוכנות האזרחית לחירום כדי לצמצם את הפגיעה האפשרית באזרחים עקב המלחמה. "מומלץ כי ראש הממשלה יביא לדיון מחודש בקבינט את סוגיית פערי המיגון ויפעל לגיבוש תוכנית לאומית מתוקצבת למתן המענה הנדרש וכן יפעל למיסוד מנגנוני בקרה ומעקב אחר יישומה של התוכנית".