מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מתריע (6.1.26) מפני פערי מיגון חמורים בבתי החולים הקרובים לגבולות הצפון והדרום - מיגון שהוא תנאי בסיסי לרציפות התפקוד של מערכת הבריאות בזמן חירום. 67% ממכשירי הדימות (10 מתוך 15), 48% ממיטות האשפוז (851 מתוך 1,762), 25% ממיטות הטיפול הנמרץ (41 מתוך 162), 22% מחדרי הניתוח (8 מתוך 36), 18% מעמדות הדיאליזה (14 מתוך 79) ו-17% מעריסות הפגייה (12 מתוך 70) אינם מוגנים. המשמעות של פערי המיגון בשלושה מבתי החולים היא, בין היתר, שבעת הסלמה ביטחונית, וכפוף למדיניות ההתגוננות של צה"ל ולרמות הכוננות של משרד הבריאות, הם נאלצים לצמצם פעילות כללית הכרוכה באשפוז ופעילות אלקטיבית (מוזמנת). בשבעת מרכזי-העל הרפואיים הקרובים לגבול קיימים פערי מיגון במתחמים שבהם מתבצעות פעילויות חיוניות ובמיטות האשפוז. 56% מחדרי הצנתורים והאנגיוגרפיה (5 מתוך 9), 30% ממכשירי הדימות (3 מתוך 10), 27% ממיטות הטיפול הנמרץ (59 מתוך 218), 18% ממיטות האשפוז הכלליות (593 מתוך 3,298) ו-16% מחדרי הניתוח (8 מתוך 50) אינם מוגנים. במרכזי-העל שאינם קרובים לגבול קיימים פערי מיגון במתחמים שבהם מתבצעות פעילויות חיוניות ובמיטות האשפוז הכלליות. כך, 69% ממכשירי הדימות (29 מתוך 42), 61% ממיטות האשפוז (3,632 מתוך 5,929), 64% ממיטות הטיפול הנמרץ (224 מתוך 348), 38% מחדרי הניתוח (54 מתוך 144), 56% מחדרי הצנתורים והאנגיוגרפיה (15 מתוך 27) ו-43% מעמדות הדיאליזה (96 מתוך 224) אינם מוגנים.

אי-אפשר להיכנס למקלט באמצע ניתוח

המשמעויות של פערי המיגון במרכזי-העל הן, שבמהלך המלחמה, במסגרת מילוי ההנחיה להעביר את הפעילות למתחמים מוגנים בלבד, בית החולים נאלץ להפסיק לפרקי זמן ממושכים את הפעילות באתרים חיוניים שאינם מוגנים, והצוות הרפואי נאלץ לבצע חלק מהפעילויות באתרים שאינם מותאמים לצרכים. בחלק מהאתרים הצוות והמטופלים נותרו חשופים לפגיעה אפשרית, שכן אין מדובר במיגון תקני. במסגרת מילוי ההנחיה להיכנס למרחב מוגן רק בעת התרעה, הצוותים הרפואיים שעובדים באתרים חיוניים לא-מוגנים כגון חדרי ניתוח, דיאליזה והדמיה, הונחו לעבור בזמן אזעקה למרחב מוגן קרוב. אולם, בפועל במקרים רבים המטופלים ושיעור ניכר מהצוות לא יכלו לעזוב את האתר, שכן הם היו בעיצומו של ניתוח או של טיפול דיאליזה. פערי המיגון ב-27 בתי חולים כלליים מעלה חשש שיכולתם להמשיך לתת שירותים רפואיים לכל האוכלוסייה בעת מלחמה כוללת וממושכת, תהיה מוגבלת. מלחמת חרבות ברזל ומבצע עם כלביא בפרט לימדו, כי המדינה כולה, ולא רק בתי החולים הקרובים לגבולות, נתונה לאיום של רקטות וטילים ולכן עולה חשיבות המיגון בכלל בתי החולים, מדגיש אנגלמן. בבתי חולים פסיכיאטריים שוהים מטופלים רגישים ופגיעים, להם יש יכולת מוגבלת להתמודד עם מצבי חירום ולהתפנות למרחבים מוגנים צפופים. גם בבתי החולים הגריאטריים שוהה אוכלוסייה פגיעה ורגישה, שבדרך כלל אינה ניידת או שניידותה מוגבלת, כך שהעברתה למרחבים מוגנים בזמן חירום היא מאתגרת. במחוז דרום, רק 29% מהמיטות בבתי חולים אלה מוגנות. בולט בחומרתו מחוז דן, שבו שיעור ממוצע של מיטות מוגנות נמוך במיוחד: 7% בלבד.

אין תקצוב לסגירת הפערים בטווח הארוך

טיפול הממשלה בסגירת פערי המיגון בבתי החולים אינו מבוסס על תוכנית ארוכת טווח המתכללת את צורכי המיגון בהם ברמה הלאומית, הקובעת מסגרת תקציבית, לוחות זמנים ואת סדרי העדיפות לביצוע. מדובר בתוכניות חלקיות ונקודתיות לבתי חולים, בעיקר בקו העימות בצפון ובדרום, בתקציב כולל של 900 מיליון שקל מאז שנת 2007, שאינן נותנות מענה מספק לפערים הקיימים. בדצמבר 2023, במסגרת תוכנית לסגירת פערי המיגון במערכת הבריאות, אמד משרד הבריאות את עלותה ב-4.8 מיליארד שקל; התוכנית קבעה סדרי עדיפות על-פי טווחי זמן מוגדרים (קצר, בינוני וארוך). משרד הבריאות ומשרד האוצר תקצבו את הפרויקטים לביצוע בטווח הקצר והבינוני בלבד. יתר עלות השלמת פערי המיגון המיועדת לביצוע בטווח הארוך, והמוערכת ב-4.3 מיליארד שקל, לא תוקצבה. הפערים הניכרים בין הרצוי למצוי בתחום המיגון בבתי החולים פוגעים ברציפות הטיפול והתפקוד שלהם; לעיתים פעילות מושבתת לפרקי זמן ממושכים, ומחלקות שלמות מועברות למתחמים מוגנים. בית חולים מסוים העביר את פעילותו למתחמים מוגנים בלבד מ-7.10.23 ועד 15.2.24. בעת הסלמה ביטחונית בתי החולים אף ייאלצו לעבוד באתרים שאינם מוגנים, מתריע אנגלמן. יש לכך שתי תוצאות הכרוכות זו בזו: חשיפת המטופלים ועובדי בתי החולים לאיום ממשי על חייהם בעת התקפות טילים ורקטות; ופגיעה ברציפות הטיפול והתפקוד של בתי החולים, כולל בחיילים פצועים. הצורך לעבוד במתחמים מוגנים מחייבים ציפוף של מטופלים, לעיתים לפרקי זמן ממושכים, דבר החושף אותם לסיכונים בריאותיים כגון חשיפה לזיהומים והידבקות במחלות.