משרד התחבורה והבטיחות בדרכים פרסם סיכום לשנת 2025 שלפיו היקף התשלומים שבוצעו בפועל במיזמי תשתית תחבורתית הגיע לכ־21.3 מיליארד שקלים - עלייה של 28% לעומת השנה הקודמת. ההודעה עוררה שאלות באשר לפער בין נתון זה לבין נתונים נוספים שפורסמו במקביל, ובעקבות פניית News1 למשרד נמסרו הבהרות שמאפשרות להבין טוב יותר את משמעות המספרים. לפי משרד התחבורה, הסכום של 21.3 מיליארד שקלים מייצג ביצוע מזומן - כלומר תשלומים שבוצעו בפועל לחברות המבצעות. כספים אלה מועברים על-ידי החברות לספקים ולקבלנים, בהתאם לחשבוניות שמוגשות ואושרו. מדובר בכסף שכבר יצא מקופת המדינה. לעומת זאת, הנתון של 17.6 מיליארד שקלים מתייחס לביצוע התחייבויות תקציביות. מדובר בפתיחת הזמנות עבודה לצורכי תכנון או ביצוע מיזמים, גם אם התשלום בפועל יבוצע רק בהמשך. במילים אחרות, התחייבות עתידית של המדינה, ולא הוצאה שכבר שולמה במלואה. תקציב ההתחייבויות הכולל של משרד התחבורה לשנת 2025 עמד על 19.048 מיליארד שקלים, כך שמימוש של 17.6 מיליארד שקלים משקף שיעור ביצוע של כ־92% מהמסגרת התקציבית שאושרה. העלייה של 28% בביצוע חושבה ביחס לנתון הביצוע המזומן בשנת 2024, שעמד על 16.7 מיליארד שקלים. המשמעות היא גידול של כ־4.6 מיליארד שקלים בתשלומים שבוצעו בפועל בתוך שנה אחת. במשרד מדגישים כי מדובר באותה שיטת מדידה בשתי השנים, ולכן ההשוואה תקפה מבחינה חשבונאית. בהודעת הסיכום נמסר גם כי חלק מהחברות הממשלתיות רשמו ביצוע של 100%. לפי ההבהרה שניתנה, אין מדובר בחריגה תקציבית או בתוספת כספים, אלא בתוצאה של התאמות אומדן. לעיתים האומדן הראשוני שמציגה חברת תשתית גבוה מהאומדן הסופי שנקבע לאחר בדיקת חברת הבקרה, וכאשר ההתחייבויות נפתחות לפי האומדן המתוקן מתקבל מצב של התאמה מלאה למסגרת המאושרת. הפירוט שפרסם המשרד כלל בין היתר כ־9 מיליארד שקלים שבוצעו בנתיבי ישראל וברכבת ישראל, כ־7.35 מיליארד שקלים בנת"ע וכ־500 מיליון שקלים בתוכניות התחבורה בירושלים. סכומים אלה אינם מגיעים במצטבר ל־21.3 מיליארד שקלים. במשרד מסבירים כי הפער נובע מרכיבים נוספים שאינם מפורטים בהודעה, ובהם תשלומים בתחומי תכנון, תחזוקה, בטיחות, ניהול ופיתוח תשתיות משלימות. שרת התחבורה מירי רגב מסרה כי נתוני הביצוע לשנת 2025 משקפים תפיסה שלפיה תשתיות תחבורה הן מנוע צמיחה לאומי וחברתי, וכי גם בתקופה מורכבת הצליח המשרד להפוך תוכניות למציאות. מנכ"ל המשרד משה בן זקן הוסיף כי הביצוע הגבוה הוא תוצאה של ניהול צמוד והסרת חסמים, במטרה להבטיח שכל שקל מתקציב המדינה יופנה לשיפור השירות לציבור. לאחר הבהרות המשרד, ניתן לקבוע כי אין סתירה בנתונים עצמם, אלא הבחנה בין מדדים שונים שלא הוסברה לציבור במלואה בהודעה הראשונית. הנתונים מצביעים על הישג ניהולי וחשבונאי בהאצת תשלומים ובהגברת קצב העבודה, אך אינם מלמדים כשלעצמם על שיפור מדיד בזמני נסיעה, באמינות התחבורה הציבורית או בהפחתת עומסי התנועה. האם ההוצאה הגבוהה תתורגם לשינוי מוחשי בחיי הנוסעים - זו שאלה שתיבחן לא בדוחות תקציביים, אלא בכבישים, בתחבורה הציבורית, במסילות ובתחנות.