ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת אישרה (7.1.26) לקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק שמירה על מקרקעי ישראל, שמטרתו להעניק לרשויות האכיפה כלים יעילים יותר להתמודדות עם פלישות בלתי חוקיות לקרקעות ציבוריות. ההסדר, שאושר לאחר פיצולו מהצעת החוק הכלכלית, מאריך את פרק הזמן שבו ניתן להוציא צו פינוי מנהלי עד חמש שנים מיום התפיסה. התיקון חל אך ורק על מקרקעי מדינה שיועדו לפיתוח בתוכנית מאושרת, כגון מגורים, תיירות ותשתיות, ואינו חל על קרקעות שבאחריות רשויות מקומיות. כמו-כן הוחרגו ממנו מבנים שנבנו כדין, לרבות דירות מדינה המנוהלות בידי עמידר. יו"ר ועדת הפנים, ח"כ יצחק קרויזר, הדגיש כי מדובר בחוק חיוני: "זהו תיקון משמעותי שמעניק למדינה כלים מעשיים לשמירה על אדמותיה ולחיזוק המשילות. פלישה לקרקע ציבורית פוגעת בכלל הציבור ומעכבת פיתוח". איזון בין אכיפה לזכויות עו"ד תומר רוזנר, היועץ המשפטי של ועדת הפנים, הסביר כי החוק המקורי, שנחקק בשנות ה־80, נועד להתמודד עם גל פלישות רחב תוך איזון בין אכיפה מנהלית לבין שמירה על זכויות. לדבריו, השינוי נדרש לנוכח ממדי התופעה כיום, אך נוסח כך שיישמר האיזון: הארכת התקופה תחול רק כאשר ייעוד הפיתוח אושר לפני הפלישה או עד שלוש שנים ממועד התפיסה, וכפוף לחובת הנמקה בכתב מצד הממונה. לדבריו, בוועדה הוצגו נתונים מדאיגים על היקף הפלישות, מה שהוביל לגיבוש נוסח מצומצם יותר מזה שהוצע במקור על-ידי הממשלה. אלפי פלישות, עשרות מפקחים נציגי רשות מקרקעי ישראל הציגו תמונת מצב קשה. עו"ד יונתן רלב"ג ציין כי פלישות לקרקעות ציבוריות עוצרות פיתוח למגורים, תעשיה ומסחר, והוסיף כי בשנים האחרונות זוהו כ־5,000 פלישות חדשות. לדבריו, עם כ־80 מפקחים בלבד מדובר במשימה כמעט בלתי אפשרית. תומר פרידמן מרמ"י הוסיף כי ההליך המשפטי הרגיל נגד פולש נמשך לעיתים קרוב לשבע שנים וגובה עלויות גבוהות מהמדינה. "השמיכה קצרה מאוד ביחס להיקף ההפרות", אמר, וציין כי הרשות נאלצת לתעדף אזורים ואף להסיט מפקחים בין מחוזות. עוד נמסר כי מתגבשים מהלכי אכיפה גם ביהודה ושומרון.