ועדת המשנה למשאבי אנוש בצה"ל של ועדת החוץ והביטחון התכנסה (8.1.26) לדיון שעסק בפעילות הצבא למניעת אובדנות, על-רקע נתונים עדכניים והשלכות המלחמה. במסגרת הדיון הוצגו המלצות ועדת אלמוז, הבוחנת את המענה לחיילים משוחררים ולאנשי מילואים שאינם בשירות פעיל, אשר שמו קץ לחייהם בעקבות השירות. יו"ר הוועדה, ח"ח אלעזר שטרן, הדגיש כי מדובר באתגר חברתי רחב: "מאבק באובדנות הוא לא מאבק אישי, הוא מאבק של כולנו כחברה. לא ננטוש אף אחד להתמודד לבדו – זו חובתנו לעזור, להקשיב ולהיות שם". המלצות ועדת אלמוז – הבחנה, אך גם חריגה רמ"ט אכ"א, אמיר ודמני, הציג לוועדה את עיקרי המלצות ועדת אלמוז. לדבריו, הוועדה ממליצה לשמור על המעמד הייחודי של חלל צה"ל ולהמשיך את ההבחנה הקיימת בין חייל לאזרח, אך לצד זאת לקבוע מענה ייחודי ומותאם למקרי אובדנות הקשורים לשירות בתקופת מלחמת חרבות ברזל. לדבריו, המענה בנוי משני שלבים. בשלב הראשון נבחנים מקרי אובדנות שאירעו לאחר סיום השירות, כאשר קיימות נסיבות הקשורות לשירות הצבאי. הבדיקה מובאת בפני ראש אכ"א וכוללת בין היתר את משך השירות, אופי התפקיד, חשיפה לאירועים חריגים, סמיכות הזמנים בין השירות למוות ואינדיקציות למצוקה נפשית במהלך השירות. אם נמצא קשר ייחודי, ובהתאם לרצון המשפחה, ניתן לאפשר סממנים צבאיים במסגרת לוויה אזרחית. בשלב השני מלווה צה"ל את המשפחה מול משרד הביטחון לצורך בחינת זכאות על-פי חוק. אם מוכר קשר סיבתי, מתווספים גם מרכיבי הנצחה ובהם אזכור בקיר הזיכרון בהר הרצל, באתר יזכור, הצבת נר ודגל ביום הזיכרון וחזן צבאי באזכרה. הנתונים: עלייה בחובה, ירידה במילואים על-פי נתוני צה"ל, בשנת 2025 נרשמו 22 מקרי אובדנות: 12 חיילי חובה, חייל אחד בשירות קבע ו־9 משרתי מילואים. בשנת 2024 נרשמו 21 מקרים. בהשוואה בין השנים נרשמה עלייה חדה בהיקף החובה – מ־7 ל־12 מקרים – ולצדה ירידה במילואים מ־12 ל־9. בשנת 2022, שקדמה למלחמה, נרשמו 14 מקרי אובדנות – כולם כמעט בשירות חובה וללא מקרי מילואים. בצה"ל מסבירים כי העלייה במילואים בשנים 2025-2024 נובעת מהפעלה מסיבית וחריגה של מערך המילואים לאורך זמן. נתונים נוספים שהוצגו לוועדה מראים כי בשנת 2025 מחצית מהמקרים היו של לוחמים, כ־75% מהמתאבדים לא טופלו על-ידי קב"ן בחודשיים שלפני מותם, וכ־85% מהמקרים בוצעו באמצעות נשק. ממצאי מרכז המחקר: קפיצה חדה בקרב לוחמים ח"כ עופר כסיף הציג נתונים מדוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שנכתב לבקשתו. מהדוח עולה כי בשנים 2022-2017 שיעור הלוחמים מכלל החיילים שהתאבדו נע בין 42% ל־45%. בשנת 2023 נרשמה ירידה חדה ל־17%, אך בשנת 2024 זינק השיעור ל־78%. עוד עולה כי בשנים 2025-2024, עד סוף חודש יולי, רק 17% מהחיילים שהתאבדו פגשו קב"ן בחודשיים שקדמו לאירוע. לראשונה נאספו גם נתונים שיטתיים על ניסיונות אובדנות: בין ינואר 2024 ליולי 2025 תועדו 279 ניסיונות, כלומר כשבעה ניסיונות על כל מקרה אובדנות. כ־12% מהניסיונות הוגדרו חמורים, והשאר כבינוניים. הטיפול והאתגר המתמשך רע"ן קליני, סא"ל הד"ר כרמל קלה, ציינה בדיון כי קיימת יחידת ליבה ייעודית לאנשי קבע בשנתם הראשונה, וכי בצה"ל מושם דגש על הסברה להפחתת סטיגמה סביב פנייה לעזרה. "אנחנו רואים עלייה בפניות", אמרה, "והמטרה המרכזית של הקב"נים היא לטפל". הדיון בוועדה הסתיים בהסכמה רחבה כי לצד הצעדים הקיימים, נדרשת העמקה נוספת של המענים, חיזוק הרצף הטיפולי והנגשה רחבה יותר – במיוחד עבור לוחמים ואנשי מילואים החוזרים לחיים האזרחיים לאחר שירות ממושך וחשיפה לאירועים קשים.