ועדת השחרורים, בהרכב השופטת זיוה הרמן - יו”ר הוועדה, חנה גורדון - חברת ועדה, רינת חלאבי - חברת ועדה, ורס”מ נוחם טל - נציג שירות בתי הסוהר, הורתה על שחרורה המוקדם של פאינה קירשנבאום, לשעבר סגנית שר הפנים, לאחר שקבעה כי היא עומדת בכל התנאים הקבועים בדין לשחרור על-תנאי, וכי עברה תהליך שיקומי עמוק, יסודי ומתמשך במהלך מאסרה (08.01.26). מהחלטת הוועדה עולה כי קירשנבאום הורשעה בשנת 2021 בבית המשפט המחוזי בתל אביב בצבר עבירות חמור, שכלל תשעה אישומים בעבירות של לקיחת שוחד, בקשת שוחד, מרמה, הפרת אמונים, הלבנת הון ושימוש במרמה, עורמה ותחבולה לצורך התחמקות מתשלומי מס. העבירות בוצעו לאורך כ-6 שנים, בעת שכיהנה בתפקידים ציבוריים שונים, ובאופן שיטתי, מתוחכם ומחושב. היקף הכספים שנלקחו לצרכיה האישיים ולצרכי מקורבים במפלגה בה הייתה חברה הוערך בכ-2 מיליון ש”ח. תחילה נגזרו עליה 10 שנות מאסר וקנס בסך 900,000 ש”ח. בשנת 2022 קיבל בית המשפט העליון את ערעורה, קבע כי מדובר באחת מפרשות השוחד החמורות שארעו בישראל, אך הפחית את העונש ל-7.5 שנות מאסר ולקנס בסך 500,000 ש”ח, בין היתר בשל חריגות הענישה ביחס למקרים דומים, גילה המתקדם ותנאי הכליאה המורכבים בכלא לנשים. בהמשך, בשנת 2024, נעתר נשיא המדינה לבקשת חנינה, וקיצר את תקופת המאסר ל-6 שנים, 9 חודשים ו-22 ימים. הקנס הועמד על 500,000 ש”ח. מחציתו שולמה והמחצית השנייה הומרה במאסר. בדיון בפני הוועדה הופיעו באי-כוח הצדדים בהסכמה מלאה לשחרור המוקדם. נציגת היועץ המשפטי לממשלה הציגה את מכלול נסיבות הזכות: מאסר ראשון, תפקוד חיובי בכלא, היעדר עבירות משמעת, ושילוב קבוע בסבב חופשות - לרבות יציאה ל-27 חופשות ללא חריגות. עוד הודגש כי האסירה שולבה בהליכים שיקומיים ייעודיים, פרטניים וקבוצתיים, מהם נתרמה באופן משמעותי. על-פי דוח שירות המבחן מיום 13.11.25, קירשנבאום משולבת באגף שיקום פרטני, מבצעת את עבודתה ללא דופי, ואף משמשת דוגמה לאסירות חדשות. הוועדה ציינה כי אף שבתחילת המאסר התקשתה להפנים את חומרת המעשים, הרי שהטיפול המתמשך הביא להבנה מלאה של המניעים הרגשיים לעבירות ולניצול מעמדה הציבורי ועמדת הכוח בה החזיקה. עוד נקבע כי כיום האסירה מבטאת חרטה מלאה, הנחווית ככנה, וכי תוכנית השיקום של רשות שיקום האסיר מהווה המשך ישיר והשלמה להליך הטיפולי שעברה בכלא. התוכנית כוללת שילוב במרכז היום והוסטל לנשים “פעימות”, טיפול פרטני, השתתפות בקבוצה ייעודית לעברייני מרמה וביצוע משימות התנדבותיות, לצד התחשבות בנסיבותיה האישיות והמשפחתיות. האסירה עצמה הופיעה בפני הוועדה, הביעה בושה וחרטה עמוקה על מעשיה, וציינה כי אכזבה את הציבור ואת הקרובים לה, וכי כל רצונה כיום לשוב לביתה ולטפל בבני משפחתה. הוועדה קבעה כי חרף חומרת העבירות והפגיעה הקשה באמון הציבור, מדובר במקרה חריג שבו חלה תפנית תודעתית ושיקומית משמעותית, המצדיקה שחרור מוקדם בפיקוח הדוק