נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע בפרסום פומבי ברשת החברתית Truth Social, שבשליטתו, כי בכוונתו לקדם תקרת ריבית של 10% על ריביות כרטיסי אשראי, לתקופה של שנה אחת, החל ב-20.01.26. טראמפ הציג את היוזמה כחלק ממדיניות "יכולת כלכלית", והגדיר את שיעורי הריבית הנהוגים כיום - של 20%-30% ואף יותר - כנטל כבד הפוגע באופן ישיר במשקי הבית האמריקניים. טראמפ אמר כי גביית הריביות הגבוהות מצד חברות כרטיסי האשראי מאפשרת "סחיטה" של הציבור האמריקני, בעיקר של שכבות צרכניות מוחלשות ושל בעלי דירוג אשראי נמוך. הוא הדגיש כי מטרת המהלך היא לבלום מגמה שהתעצמה, לטענתו, בתקופת ממשל ג'ו ביידן, ולכפות גבולות ברורים על שוק האשראי הצרכני. עם זאת, מדובר בהצהרה נשיאותית בלבד. לא פורסם צו נשיאותי, לא הונחה הצעת חוק על שולחן הקונגרס, ולא נמסרה עמדת רגולטורים פדרליים מרכזיים, ובהם הפדרל ריזרב, ה-Consumer Financial Protection Bureau וה-Office of the Comptroller of the Currency. בהיעדר מהלך חקיקתי או רגולטורי, להצעה אין תוקף מחייב. מגבלות הסמכות והמשפט מבחינה משפטית, לנשיא ארצות הברית אין סמכות חד-צדדית לקבוע תקרת ריבית כללית בכרטיסי אשראי. קביעת תקרה כזו מחייבת חקיקה פדרלית או הסמכה מפורשת לרגולטור, ובנוסף מתנגשת במבנה הקיים של דיני הריבית בארה"ב, המעוגנים ברמת המדינות - נתון היוצר חסם משפטי ורגולטורי מהותי לקביעת תקרת ריבית פדרלית אחידה. שוק כרטיסי האשראי האמריקני נשלט בידי תאגידים גלובליים מרכזיים. לפי נתוני שוק פומביים והערכות מקובלות בענף, ויזה מחזיקה בהיקף הפעילות הגדול ביותר בארצות הברית, עם נתח של כ-55%-60% מנפח העסקות. מאסטרקארד מדורגת שנייה עם כ-25%. אמריקן אקספרס מחזיקה בנתח של כ-15%-20%, המאופיין במחזורי אשראי גבוהים ללקוח, ואילו גלה נחשבת לשחקן משני יחסית, עם נתח שוק חד-ספרתי. השלכות אפשריות גם מחוץ לארצות הברית ברקע הדברים, שוק כרטיסי האשראי בארצות הברית הוא מהפחות מרוסנים בקרב מדינות ה-OECD. הריבית הממוצעת על כרטיסי אשראי עומדת על כ-22%-24%, וריביות של 30% אינן חריגות, במיוחד באשראי תת-פריים. לשם השוואה, במדינות מערביות רבות קיימות תקרות ריבית סטטוטוריות או רגולציה הדוקה יותר, ובהן גרמניה, צרפת ובריטניה. אם הצהרתו של טראמפ תצליח ותתורגם למהלך חקיקתי או רגולטורי מחייב בארצות הברית, ייתכן כי תהיה גם השלכה עקיפה על שוק האשראי בישראל. זאת, מאחר שחברות כרטיסי האשראי הבינלאומיות המרכזיות - ויזה, מאסטרקארד ו-American Express - פועלות גם בישראל באמצעות מנפיקים מקומיים, ולעיתים מיישמות מדיניות רגולטורית רוחבית התואמת סטנדרטים שנקבעים בשוק האמריקני. במצב הדברים הנוכחי, ההצעה אינה מחייבת. יישומה תלוי בהליך חקיקתי מורכב ובהתגברות על חסמים משפטיים ורגולטוריים משמעותיים, ואין ודאות כי המהלך אכן יצא אל הפועל. עם זאת, ההצהרה מציבה את סוגיית הריביות הגבוהות בלב הדיון הציבורי בארצות הברית, ועשויה להשפיע על השיח הרגולטורי גם מחוץ לה.