ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן), מיוזמי הדיון: "תארו מצב של בעל עסק קטן, שנלחם בשיניים כדי להתקיים, שמקבל יום אחד מכתב מעורך דין עם דרישת תשלום מיידית על חוב של 20 או 40 אלף שקלים. הוא לא נרשם, לא שמע על הארגון ולא קיבל ממנו דבר. אדם זר נכנס לעסק, דורש תשלום כפוי על שמירה וטיפול שלא ביקשת ואם לא תשלם - נתראה בבית המשפט. כולם מבינים למה זה דומה, רק שכאן זה נעשה בחסות החוק". גינזבורג דרש לבטל מיידית גבייה למפרע ולהפוך את דמי הטיפול לוולונטריים בלבד. לדבריו, הוצגו לוועדה מקרים חריגים במיוחד, בהם חברת טקסטיל שנדרשה לשלם 85,240 שקלים וחברה בתחום המתכות שנתבעה בסכום של 608 אלף שקלים.

אריאל בזיז, מחזיק תיק העסקים בעיריית ירושלים ובעל עסק משפחתי בתחום תעשיות הפלסטיק הפועל כ־50 שנה, סיפר: "לפני כמה חודשים קיבלתי טלפון מנציגה של ארגון שלא שמעתי עליו מעולם שאמרה לי - אתם צריכים לשלם דמי חבר. אחר כך הגיעו מכתבים ואז מכתב התראה לתביעה על 20 אלף שקלים. אמרתי להם: ביום ראשון אני יוצא לעוד סבב מילואים, כבר מעל 400 יום. העסק נפגע, יושבים עליי ביטוח לאומי, מע"מ ומס הכנסה, ואתם באים וטוענים שאתם עוזרים לי. מגיל 16 אני עובד בעסק הזה ולא שמעתי עליכם אף פעם".

דודי אהרוני, בעל בית דפוס מזה 12 שנה, הוסיף: "קיבלתי מכתב מעורך דין עם דרישה לכ־45 אלף שקלים על שבע שנות תשלום. לא זכור לי שקיבלתי מהם משהו. רק עכשיו, כשיש דיון בכנסת, פתאום שולחים מייל על מיתוג בהנחה. אני לא צריך את זה. זה פשוט פרוטקשן בחסות החוק".

יוסף אלקובי, נשיא התאחדות בעלי המלאכה, דחה את הטענות: "אנחנו נותנים שירותים רבים. בקורונה ישבנו סביב השעון, הוצאנו אישורים לעבודה, פעלנו לחיזוק התעשיה המקומית והשגנו הטבות מקצועיות. יש ועדת חריגים לעסקים בקשיים. הסכומים ששמעתי כאן נשמעים הזויים ואני מבקש לקבל רשימה מסודרת כדי לבדוק ולהשיב לוועדה".

רונן סולומון, מנכ"ל ההתאחדות, הוסיף: "אלפי עסקים מקבלים שירות ונהנים ממנו. אנחנו פועלים לפי חוק ובשקיפות מלאה, כל הדוחות פתוחים לציבור. יש לנו חמישה מחוזות נפרדים וההוצאות שלנו עולות על ההכנסות כבר זמן רב". חיים מור יוסף, יו"ר מחוז אשדוד והסביבה בהתאחדות: "בכלכלה אין דבר כזה שחלק מיוצגים וחלק לא. אני בעל עסק, פעיל בהתנדבות ומשלם את האגרה בכבוד. ההתאחדות מדברת בשם העסקים".

עו"ד אבראהים כילאני, נציג משרד העבודה, הסביר כי כבר בשנת 2016 הוכנה טיוטת תקנות שנועדו להגביל ולהגמיש את גביית דמי הטיפול, כולל הגבלת משך גבייה ופטורים לעסקים חדשים או בקשיים. "לאחר דיונים ממושכים לא גובשו הסכמות והתקנות לא אושרו. ב־2022 נעשה ניסיון נוסף, אך הוא נמשך בשל חשש לפגיעה ביכולת הארגונים להתקיים". לדבריו: "הדיון היום אינו עוסק בחוקיות הגבייה, אלא באופן שבו הארגונים מימשו את זכותם ובטענות של עסקים שלא הכירו את הארגון או את התמורה. שאלות עובדתיות מקומן להתברר בבית הדין לעבודה".

מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ דבי ביטון, סיכמה: "הגבייה נעשית על-פי חוק ולכן אין מקום להשתלחויות. עם זאת, מדובר במנגנון בן 40 שנה ויש לבחון מחדש האם הוא עדיין נכון, כיצד מונעים דרישות תשלום מפתיעות והאם קיימת הצדקה לגבייה גורפת מכל עסק".

ח"כ לשעבר אביר קרא החריף את הביקורת וקרא לתיקון חקיקה שיאפשר חופש מהתאגדות: "שכל אדם יבחר אם ואיפה הוא רוצה להיות מאוגד". ח"כ גינזבורג חתם: "כמעט עשר שנים לא נעשה דבר. גבייה רטרואקטיבית ואגרסיבית היא קו אדום. חייבים שקיפות, הוכחת תמורה ומנגנוני הגנה לעסקים".