החרגות נרחבות: פלילי, מינהלי וזוגיות
הוועדה קבעה שורה של החרגות ברורות. בתי הדין לא יוכלו לדון במסגרת בוררות בעניינים פליליים או מינהליים, ולא בהליכים שבהם המדינה או רשות מקומית הם צד. כמו-כן הוחרגו במפורש עניינים הנוגעים לבני זוג נשואים או גרושים, כדי למנוע ערבוב סמכויות עם תחום הנישואין והגירושין ולצמצם חשש ללחץ על מתדיינים בהליכי משפחה.
בדיני עבודה נקבע כי לא תתאפשר בוררות כאשר מתקיימים יחסי עובד-מעסיק, למעט מקרה שבו העובד יזם את ההליך. במצב כזה יידרש בית הדין לוודא כי היוזמה וההסכמה הן אכן חופשיות.
עימות חזיתי בוועדה
ח"כ
גלעד קריב (העבודה) טען כי גם לאחר השינויים, החוק אינו מבטיח הסכמה חופשית באמת, והזהיר מפני לחץ מובנה כלפי ציבור שומר מצוות. ח"כ
יואב סגלוביץ' (יש עתיד) הוסיף כי "אין כאן הסכמה ואין כאן שוויון", וטען שהדיון לא מוצה.
מנגד, יו"ר הוועדה, ח"כ
שמחה רוטמן, דחה בחריפות את הטענות: "זה חוק ליברלי שמאמין בחופש הבחירה של האדם. מי שטוען שטופס כזה אינו מייצג הסכמה - טוען טענת פייק". לדבריו, מי שמוכן להכיר בהסכמה בהליכי פשרה והסדרים בערכאות אחרות, אינו יכול לשלול אותה דווקא מבתי הדין הרבניים.
עו"ד ויוי וייץ מההסתדרות החדשה דרשה לצמצם עוד את תחומי הבוררות ולחייב פירוט מדויק של נושא הסכסוך ותאריך פריצתו, מחשש להחתמת עובדים מראש על הסכמות גורפות. רוטמן השיב כי אין הצדקה לדרישות מחמירות יותר כלפי בתי הדין לעומת ערכאות אחרות.