ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות קיימה השבוע דיון מעקב בנהלי המדינה להסדרת מעמד מכוח זוגיות, ברקע היקף הולך וגדל של בקשות לאיחוד משפחות וזמני טיפול ממושכים, שלעיתים נפרסים על פני שנים. לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, משנת 2023 ועד סוף חודש אוקטובר 2025 הוגשו 14,309 בקשות לאיחוד משפחות. בשנת 2023 הוגשו 5,558 בקשות, בשנת 2024 - 4,750 בקשות, ובשנת 2025 עד סוף אוקטובר הוגשו 4,001 בקשות נוספות. הנתונים מצביעים על היקף יציב וגבוה של פניות, ללא ירידה משמעותית לאורך התקופה. בדיון נחשפו גם פערי זמן משמעותיים בטיפול בבקשות. רשות האוכלוסין וההגירה עדכנה כי משך הזמן הממוצע מרגע הגשת הבקשה ועד לקבלת רישיון ארעי מסוג א'5 עומד על כשנה ושלושה חודשים במקרה של נישואין לאזרח ישראלי, על כשלוש שנים וחצי במקרה של נישואין לתושב קבע, ועל כשלוש שנים וחודש במקרה של חיים משותפים, לרבות נישואי בני אותו מין. דרישה לקביעת לוחות זמנים יו"ר הוועדה, ח"כ גלעד קריב, הביע ביקורת על היעדר מסגרת זמנים סדורה: "צריך להסדיר ולהגדיר זמנים מדויקים לטיפול מרגע הגשת הבקשה ועד לרגע קבלת המעמד או התשובה השלילית". לדבריו, הקושי של רשות האוכלוסין לשלוף נתונים אינו יכול להצדיק היעדר כללים ברורים, במיוחד כאשר מדובר בהליכים המשפיעים ישירות על חיי משפחה וזוגיות. קריב הדגיש גם את הצורך בבחינה מחודשת של ההליך הקונסולארי בחו"ל, וציין כי טיפול יעיל יותר כבר בשלב הקונסולארי עשוי לקצר את משך ההמתנה בישראל. "ברור לי שצריכה להיות בדיקה מקדימה בקונסוליה, אבל צריך לברר האם חלק מהבדיקה הזאת יכולה להיות התחלת התהליך של רשות האוכלוסין וההגירה".