ארגון הימין "עד כאן צעירים למען ישראל" והעומד בראשו, גלעד אך, יפצו את פעילת השמאל נטע-לי חזן ב-240,000 שקל לאחר שייחסו לה קשר בלתי חוקי עם מנגנון הביטחון המסכל של הרשות הפלשתינית. שופט בית משפט השלום בכפר סבא, רונן פלג, הטיל (11.1.26) חיוב גבוה במיוחד זה ולצידו הוצאות בסך 55,000 שקל, והורה לנתבעים למחוק את ששת הפרסומים בנושא ולפרסם את עיקרי פסק הדין באתר של הארגון וברשתות X וטלגרם. הפרסומים נעשו ביולי 2017, במסגרת תחקיר שהתיימר לחשוף קשר בין ארגון "לוחמים לשלום" ובין הביטחון המסכל (במ"ס) הפלשתיני. "התחקיר הוביל את הקורא הסביר למסקנה כי התובעת, שהייתה פעילה בארגון 'לוחמים לשלום', עוברת על החוק ופועלת עבור או בשיתוף פעולה עם הבמ"ס. "התחקיר התבסס על מסמך פנימי אשר נכתב לכאורה על-ידי עיסא אבו עראם, מפקד בכיר בבמ"ס הפלשתיני, ומוען אל מנהל הבמ"ס. המסמך ציין את שמה של התובעת כמי שתיאמה עם הבמ"ס פעילות נגד גדר ההפרדה בבית לחם, בצוותא עם חבר פלשתיני בארגון 'לוחמים בשלום', ראא'ד אלהאדר, שהוא עצמו קצין בבמ"ס. לצד המסמך הוצגו תמונות של התובעת ושל אלהאדר, מתוך פרסומים של ארגון 'לוחמים בשלום'". הנתבעים חזרו על הפרסום באוקטובר 2019 וארגנו עצומה בדרישה לחקור את חזן; היא אכן נחקרה, אך התיק נסגרה מהעדר אשמה. באפריל 2021 הגיבו הנתבעים על פרסום בעיתון הארץ, לפיו התחקיר התבסס על מסמך מזויף, ועמדו מאחורי אמיתותו. פרסומים אלו היוו לשון הרע, ולארגון ואך אין הגנה מפניה: "טענת הנתבעים לתחולתה של הגנת 'אמת הפרסום' נדחתה. לא הוכח כי התובעת שיתפה פעולה באופן כלשהוא עם הביטחון המסכל הפלשתיני. תחקיר הנתבעים התבסס על מסמך מפוקפק, כפי הנראה מזויף, ומכל מקום לא עלה בידם להוכיח את האותנטיות שלו. יצוין שהנתבעים נמנעו מלזמן למתן עדות את האדם שסיפק להם את המסמך. "טענת הנתבעים לתחולתה של הגנת 'תום לב' נדחתה. הנתבעים נמנעו מלפנות אל התובעת או אל ארגון 'לוחמים לשלום' לפני פרסום התחקיר, לא בדקו את טענות התובעת במכתב שנשלח אליהם לאחר הפרסום, לא פרסמו עידכונים לאחר שפסק דין של בית משפט השלום בירושלים הטיל ספק באותנטיות של מסמך אבו עראם ומעולם לא הסירו את הפרסומים". את חזן ייצגה עו"ד עדיה שיינוולד, ואת הנתבעים - עו"ד מיכאל דבורין.