היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, פנתה במכתב חריג ליועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד דודי קופל, בדרישה לקבל מידע מלא על פרקטיקה נטענת של העברת כספים מתקציב המדינה עוד בטרם קיבלו את אישור ועדת הכספים. הפרשה נחשפה בעקבות עתירות שהוגשו לבית המשפט העליון, במסגרתן עלתה טענה כי הממשלה נוהגת להעביר כספים בפועל למשרדים ולגופים שונים, עוד לפני שהושלמו הליכי האישור הפרלמנטריים הנדרשים. מדובר בעתירות שהוגשו על-ידי חברי כנסת מסיעת יש עתיד וכן על-ידי חדו"ש וח"כ נעמה לזימי, בנוגע לפניות תקציביות שאושרו בדיעבד על-ידי ועדת הכספים. במכתבה מציינת אפיק כי מתגובת הממשלה לעתירות, שהוגשה לבית המשפט, עלה כי קיימת פרקטיקה "מקובלת", כלשון התגובה, של ביצוע העברות כספיות מראש וביודעין, לעיתים אף לפני שהוגשה פנייה תקציבית לוועדת הכספים. לדבריה, טענות אלה חזרו ונשנו גם בעל פה במהלך הדיון בבית המשפט. הכנסת לא עודכנה אפיק מדגישה כי לאורך שנים ארוכות לא הובא מידע זה לידיעת הכנסת. לדבריה, הן בתקופתה כיועצת המשפטית של ועדת הכספים והן בתקופת כהונתה של היועצת המשפטית הנוכחית של הוועדה, עו"ד שלומית ארליך, לא נמסר לוועדה מידע על העברות כספיות שבוצעו מראש. זאת לא בפניות התקציביות עצמן, לא בדברי ההסבר, לא בהשלמות ולא בדיוני הוועדה. עוד מציינת אפיק כי הדברים עומדים, לכאורה, בסתירה להוראות סעיף 11 לחוק יסודות התקציב, הקובע כי העברות מסוג זה מחייבות אישור מוקדם של ועדת הכספים. דרישה לנתונים על חמש השנים האחרונות בשל חומרת הדברים והעובדה שהנושא התברר רק כעת, שוקלת היועצת המשפטית לכנסת את צעדיה, הן ביחס לעתיד והן ביחס להתנהלות העבר. במכתב הדרישה מבקשת אפיק לקבל פירוט מלא של כל המקרים שבהם הועברו כספים מראש ואושרו בדיעבד על-ידי ועדת הכספים, במהלך חמש השנים האחרונות. הבקשה כוללת גם התייחסות לשאלה האם וכיצד הועבר מידע על כך לכנסת, ומה היקף השימוש בפרקטיקה זו במשרד האוצר ובמשרדי הממשלה. אפיק מדגישה כי לנוכח העובדה שהסוגיה תלויה ועומדת בפני בית המשפט, נדרש המידע בדחיפות, לצורך גיבוש עמדה משפטית של הכנסת ביחס למשמעות ההתנהלות הנטענת של משרד האוצר.