ועדת השרים המיוחדת לנגב, הגליל והחוסן הלאומי, בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו, החליטה (11.1.26) לקיים ישיבת ממשלה בקריית שמונה בעוד כשבועיים. בישיבה צפויה לעבור החלטת ממשלה ייעודית שתתמקד במתן מענה לצרכים המידיים של העיר, ברקע האתגרים הביטחוניים והאזרחיים המתמשכים. ההחלטה התקבלה לאחר דיון שבו הציג שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק וסרלאוף את הצורך בהגעה של הממשלה כולה לשטח, ולא רק בקבלת החלטות מרחוק. לדיון הצטרפו שורה של שרים, ובהם שר האוצר סמוטריץ', שר הכלכלה ברקת, שר הבינוי והשיכון כץ, שרת התחבורה רגב ושרים נוספים. אלא שמעבר להצהרות, הרקע הכלכלי של קריית שמונה מציב תמונה מורכבת בהרבה. מסמך עדכני של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוכן לקראת סיור הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל, מצביע על פגיעה חריפה בפעילות הכלכלית בעיר מאז פרוץ מלחמת התקומה, לצד סימני התאוששות שאינם מלאים. פגיעה עמוקה בעסקים - והתאוששות חלקית בלבד לפי נתוני רשות המיסים והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר העסקים הפעילים בקריית שמונה ירד בכ־29% בשיא הפגיעה, בקיץ 2024, לעומת התקופה שלפני המלחמה. בקיץ 2025 נרשמה התאוששות, אך מספר העסקים עדיין נמוך בכ־4% מהרמה שקדמה למלחמה. גם במחזורי העסקים נרשמה תנודתיות חריפה:

• ירידה של כ־24% במחזור העסקות בקיץ 2024 לעומת טרם המלחמה;

• עלייה חדה בקיץ 2025, שהביאה את המחזור הכולל לרמה גבוהה במעט מזו שלפני המלחמה;

• עם זאת, הנתונים אינם משקפים בהכרח את מצבם של עסקים קטנים וזעירים, שחלקם לא חזרו לפעילות מלאה.

גביית המע"מ נטו מהעסקים בעיר צנחה בכ־47% בשיא המשבר, ולאחר מכן זינקה חזרה - נתון המעיד על פעילות גוברת, אך גם על ריכוז מחזורי פעילות בידי פחות עסקים.