היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, קובעת (11.1.26) כי “יש קושי רב בעמדה כי על הכנסת להשהות את עבודתה ולהפסיק את הדיונים בהצעת החוק הממשלתית על-מנת לאפשר את השלמת השיח הפנים־ממשלתי, כתנאי בלעדי לקיומו של הליך חקיקה נאות”. עם זאת, במסמך ששלחה לחברי הוועדה הדנה בהצעת חוק התקשורת (שידורים), היא מציעה מתווה שמאט את הקצב, מדרג את הפרקים לפי בשלות, ודוחה נושאים שנויים במחלוקת לשלבים המאוחרים. לא “עצירה”, כן “בלמים” בלשכת יו"ר הוועדה הציגו את דברי אפיק כגיבוי להמשך הדיונים, אך המסמך המלא מצייר תמונה מורכבת יותר: אפיק אינה מציעה הקפאה, אך גם אינה נותנת “אישור חופשי” להתקדמות מהירה. המתווה שהיא מציעה כולל שלושה מרכיבים מרכזיים: הגבלת הדיונים לשניים בשבוע לכל היותר, פתיחה בפרקים שבהם בוצעה עבודת מטה ממשלתית משמעותית, ודחיית הסוגיות השנויות ביותר במחלוקת לסוף המסלול. אפיק מזכירה כי הוועדה כבר קיימה עשרה דיונים, ומהבירור שנעשה עלה פער חד בין חלקי ההצעה: יש פרקים שנערכה בהם עבודת מטה ממושכת, אחרים קודמו בזמן קצר, ובחלקים מסוימים נטען שלא נערכה עבודת מטה מספקת, אם בכלל. לדבריה, עדיין מתקיים בירור בין משרד התקשורת לרשות האסדרה בסוגיות שנגעו לפגמים בהערכת השפעות האסדרה. העמדה הנגדית: דרישה להשהות את החקיקה המסמך כולל גם תזכורת חריגה בעוצמתה לעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה. אפיק מצטטת מכתב של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי-חוקתי), עו"ד אביטל סומפולינסקי, שבו נכתב כי “המפתח ליציאה מן המבוי הסתום” הוא השהיית הליכי החקיקה בכנסת וחזרה לעבודה ממשלתית תקינה שתאפשר השלמת המלאכה. אפיק מבהירה כי היא אינה ממעיטה בחומרת המחלוקות או בעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה, ואף מזכירה פגם שלדעתה נפל בהקמת הוועדה המיוחדת. אלא שלשיטתה, לאחר שהצעת החוק פורסמה ברשומות, הונחה על שולחן הכנסת ואושרה כדין, קיימת בעייתיות רבה בדרישה לעצור את עבודת הכנסת כתנאי בלעדי להליך תקין. מכאן, היא כותבת, ההחלטה על המשך הקידום ואופן הקידום נתונה לוועדה, אך "ככל שהפגמים משמעותיים יותר, כך המשימה היא כבדה יותר". מה יידחה לסוף, ומה מתקדם עכשיו לפי המתווה, בשלב הראשון הוועדה תדון רק בנושאים שנראה כי עברו עבודת מטה ובשלים “ברובם”. פרקים שנמצאים במחלוקת פנים־ממשלתית משמעותית יידונו בהמשך. במסמך מצוינים בין היתר: ביטול ההפרדה המבנית של חברת החדשות, הסדרי תחרות וביטול בעלויות צולבות, מדידת נתוני צפייה, סמכות דרישת מידע של מנכ"ל משרד התקשורת ואמצעי אכיפה מינהלית. לעומת זאת, פרק ב’ להצעת החוק, העוסק ברשות לתקשורת משודרת ובמועצה לאסדרת תכני צפייה ושמע, מוצג ככזה שלגביו בוצעה עבודת המטה המשמעותית ביותר, ולכן הוועדה החלה לדון בו, ובהמשך תוכל להתקדם לפרקים נוספים שאינם כלולים ברשימת המחלוקות. חובת הממשלה: להגיע, להשיב, ולהניח נתונים נקודה מרכזית נוספת היא הדרישה של אפיק לנוכחות ולשקיפות מקצועית מצד הממשלה. היא מזכירה כי לנוכח היקף ההצעה ומשמעויותיה, “חלה חובה מוגברת” על נציגי הייעוץ המשפטי לממשלה ואנשי המקצוע הרלוונטיים, לרבות משרד המשפטים ומשרד התקשורת, לפרוס הסברים, להציג עמדות ולספק לוועדה את כלל הנתונים והמידע הנדרשים, כולל ביחס לעבודת המטה שנערכה מראש.