ועדת הכלכלה קיימה (11.1.26) דיון סוער בהצעות החוק המבקשות לאפשר שידורי רדיו פרטיים בהיקף ארצי, אך הדיון הסתיים ללא התקדמות, לאחר שיושב-ראש הוועדה ח"כ דוד ביטן הציב תנאים ברורים והזהיר מפני עקיפת מכרזים קיימים ופגיעה בשוק הרדיו האזורי. הדיון עסק בשתי הצעות חוק פרטיות לתיקון חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו: האחת של ח"כ אלי דלל וחברי כנסת נוספים, המבקשת לאפשר לבעלי זיכיון אזורי להרחיב שידוריהם לכל הארץ באישור שר התקשורת, והשנייה של ח"כ אחמד טיבי, המתמקדת בהנגשת שידורי רדיו בערבית לדוברי השפה ברחבי המדינה, בשל היעדר קליטה באזורים רבים. הטיעון: שייכות אזורית מול כללי המשחק ח"כ דלל טען כי ההצעה נולדה מהשטח: אנשי מילואים ומפונים ביקשו להמשיך לשמוע את תחנת הרדיו המקומית שלהם גם הרחק מאזור הזיכיון. הוא סיפר על סיורים בעוטף עזה ובאתרי פינוי, וטען כי עבור מי שנעקר מביתו או משרת רחוק, הרדיו האזורי הוא חיבור יומיומי למה שקורה ביישוב ובמרחב: ישיבות מועצה, בעיות נקודתיות ותחושת קהילה. לדבריו, "רדיו אזורי משרת את הציבור בצורה עמוקה ביותר", והדגיש כי מדובר בצורך שמחייב ליבון מקצועי ולא מהלך חד. יו"ר הוועדה ח"כ דוד ביטן דחה את הנימוק בחריפות. הוא חידד את הבעיה כפי שהוא רואה אותה: הרחבה ארצית אינה “שיפור קליטה” אלא שינוי מודל הזיכיונות. "אז אני צריך לשנות חוק בגלל מישהו שנסע לים המלח", הקשה, והזהיר כי בפועל מדובר במהלך שעוקף מכרזים קיימים. ביטן הזכיר כי הזיכיונות האזוריים ניתנו במכרזים, הוארכו בעבר בין היתר על-רקע תקופת הקורונה, וכעת מבקשים להפוך אותם הלכה למעשה לארציים ללא הליך תחרותי חדש. נציגת הרשות השנייה, נורית פייקובסקי, הבהירה כי הזיכיונות שקיבלו תוספת בחוק צפויים להסתיים בשנת 2030. ביטן השיב כי אם כך, יש להמתין לסיום התקופה ולקיים אז מכרזים חדשים, ארציים או אזוריים, בהתאם להחלטת הממשלה והסדרה כוללת. הוא אף הניח על השולחן שתי חלופות בלבד: שינוי שיחול רק לאחר תום תקופות הזיכיון, או החלה מוקדמת שתדרוש פיצוי לזכיינים שייפגעו, מהלך שיחייב גם את משרד האוצר להיכנס לתמונה. משרד התקשורת: רפורמה כן, חקיקה נקודתית לא נציג משרד התקשורת, אביתר גוטמן, אמר כי למשרד אין עמדה רשמית בעד או נגד הצעת החוק הפרטית, אך הציג את המסלול שהמשרד מקדם: תזכיר ממשלתי שפורסם ב־18 בנובמבר, שמציע רפורמה רחבה בשוק הרדיו. לפי משרד התקשורת, שיטת המכרזים הקיימת אינה מתאימה לעידן הנוכחי, ולכן מוצעת שיטת הקצאה חדשה במכרזים שקופים, המבוססת על אמת מידה פשוטה של מחיר, מתוך תפיסה שתביא להקצאה יעילה יותר של התדרים. עמדת המשרד, כפי שהוצגה בדיון, היא לאפשר לזיכיונות הקיימים להגיע לסיומם, ולא להאריך אותם פעם נוספת. עדי ליברוס ממשרד התקשורת הוסיפה נדבך משפטי מהותי: כיום אין תשתית משפטית מלאה לרדיו פרטי ארצי, וכל מעבר כזה מחייב תיקון רחב ולא תיקון נקודתי. היא הדגישה כי מנגנון חלוקה חדש, אם ייקבע, חייב להיות שוויוני ופתוח לכולם, וכי הגוף שמקצה זיכיונות או רישיונות אינו אמור להיות הדרג הפוליטי, אלא מאסדר עצמאי ומקצועי, בין אם זו הרשות השנייה ובין אם רשות חדשה שתקום בעתיד. היועץ המשפטי של ועדת הכלכלה, איתי עצמון, חיזק את הקו הזה והזהיר כי ההצעות בנוסחן הנוכחי “ראשוניות” ודורשות ליבון ועיבוד משמעותי. הוא ציין כי בהצעה הקיימת הסמכות להרחיב שידורים ניתנת לאישור השר, והדגיש שסמכות כזו צריכה להיות בידי מאסדר מקצועי ולא פוליטי, עם תבחינים שוויוניים וברורים.