ועדת הבריאות אישרה (12.1.26) את ביטול תקנות הרוקחים (ניפוקם והעברתם של סמים), התשמ"ג־1983, לאחר שבשנה האחרונה אושר בוועדה נוסח חדש שמסדיר את הנפקת הסמים לצורכי גמילה במסלול עדכני יותר. במשרד הבריאות הדגישו כי המהלך נועד למנוע כפל חקיקה ולהתאים את הכללים למציאות טיפולית וטכנולוגית שונה מזו שהתקנות הישנות נכתבו עבורה יו"ר הוועדה, ח"כ לימור סון הר מלך, תיארה את נקודת האיזון שהוועדה מבקשת לקבע: “יש להבטיח שמי שזקוק לתכשירים הללו לצרכים רפואיים יוכל לרכוש אותם בצורה מכובדת ונגישה, ומנגד להציב חומה שתקשה על מי שמנסה להשיגם למטרות סחר או שימוש לרעה”. מה בעצם בוטל ולמה התקנות שבוטלו נחקקו לפני יותר מארבעה עשורים, בתקופה שבה תחליפי־הסם ומסלולי הטיפול היו מצומצמים יותר, והן נועדו בעיקר להתמודד עם נפגעי “סמי רחוב” קשים. לפי משרד הבריאות, כיום קיים מגוון רחב בהרבה של תכשירי־סם רשומים בישראל לצורכי גמילה, והטיפול הורחב גם למקרים של התמכרות לאופיואידים, כולל מטופלים שהחלו שימוש במסגרת טיפול רפואי ובהמשך פיתחו תלות. לכן, טענו במשרד, אין היגיון בהמשך קיומן של תקנות רוקחים ישנות שמחזיקות דרישות חופפות לאלה שקיימות בתקנות הסמים המסוכנים, אשר ממילא מתעדכנות בימים אלה במסגרת תיקון חקיקה רחב יותר. המוקד עובר לתקנות הסמים המסוכנים במשרד הבריאות הבהירו כי פקודת הסמים המסוכנים היא המסגרת שמסדירה את העיסוק בסמים מסוכנים, ומתוכה נגזרות תקנות הסמים המסוכנים. לפי ההסבר שהוגש לוועדה, התקנות הללו עודכנו לאורך השנים בהתאם לצרכים שעלו עם עליית השימוש בסמים מסוכנים, וכעת הן מצויות בהליך תיקון שמיועד לכלול “רשימה עדכנית של תחליפי־הסם” המשמשים לטיפול במסגרת גמילה מהתמכרות. במילים אחרות: במקום שתי מערכות מקבילות שחלק מדרישותיהן זהות, ההסדרה מתכנסת למסלול אחד, שמתיימר להיות מעודכן יותר למציאות הנוכחית. טיפול נגיש, דלת סגורה לזיופים הדיון כולו מתנהל על-רקע שינוי כפול: מצד אחד, יותר מסלולי טיפול ותכשירים במרחב הרפואי, ומצד שני, קלות גוברת של זיופי מרשמים וניצול לרעה של תכשירים שניתנים למטופלים. סון הר מלך הציבה את שני הקטבים זה מול זה: שמירה על נגישות “מכובדת” למטופלים, תוך יצירת חסמים שיקשו על מי שמנסים להפוך את התכשירים לערוץ סחר או שימוש לרעה. במשרד הבריאות, סגן מנהל אגף הרוקחות אליהו מרום הסביר כי הבעיה אינה רק נוסח מיושן, אלא חוסר התאמה לסוגי הסמים ולתהליכי הגמילה כפי שהם מתקיימים כיום, בעיקר בכל הנוגע להתמכרות לאופיואידים.