היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הודיעה (יום שני) לבג"ץ כי הממשלה ביזתה את פסק-הדין המחייב לפעול לגיוס החרדים בהתאם לחוק הקיים - כל עוד לא נחקק חוק חדש המעניק פטור. בהרב-מיארה אמרה כי "הממשלה לא פעלה לבצע את פסק-הדין והסעדים האופרטיביים שהופנו כלפיה, ואף לא הביעה כוונה כלשהי לקיים את פסק-הדין, ובכך הפרה את פסיקת בית המשפט".
לדברי מיארה, מדובר בהפרה חמורה במיוחד לנוכח קריאות פומביות של שרים שלא לציית לצווים שיפוטיים, מבלי שהממשלה או העומד בראשה גינו או התנערו מהן: "התנהלות זו מהווה סכנה של ממש לקיומו של המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל ובכלל זאת לעקרון הפרדת הרשויות - כאשר הרשות המבצעת אינה רואה עצמה כפופה לצווים שיפוטיים, נשללת מן הרשות השופטת יכולתה למלא את תפקידה החוקתי כגורם המפקח על חוקיות פעולות השלטון, ונפתח פתח מסוכן לשלטון כוח בלתי מרוסן".
מיארה הזכירה את דברי המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט
נעם סולברג, שלפיהם ההשתמטות ההמונית שמכשירה הממשלה פוגעת לא רק בשוויון אלא גם בצורך ביטחוני ממשי. היא קראה לבית המשפט להורות לראש הממשלה ולממשלה לקיים לאלתר את הצו: "יש מקום להורות לראש הממשלה ולממשלה לקיים לאלתר את הצו שהורה לממשלה לנקוט בפעולות משלימות נרחבות במישור האזרחי-כלכלי".
לטענת מיארה, הצהרות של חלק משרי הממשלה הקוראות לאי-ציות לצווים שיפוטיים, ללא גינוי מצד ראש הממשלה, מערערות את עקרון שלטון החוק ומביאות לדה-לגיטימציה של מערכת המשפט: "הדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח ההצהרות - כל זאת כאשר ברקע הדברים עולה שאין כל כוונה של ממש לקיים את פסק-הדין והסעדים שהופנו כלפי הממשלה".
מנגד, מזכיר הממשלה
יוסי פוקס תקף את עמדת היועמ"שית ואמר: "הייעוץ המשפטי טוען לראשונה אי-פעם שהממשלה ביזתה את בית המשפט - ללא כל בסיס". לדבריו, מדובר בפרשנות רדיקלית שמנסה לכפות קו מדיני על הממשלה.
הבקשה לביזיון בית המשפט צפויה להידון בימים הקרובים - וההכרעה עשויה להיות בעלת השלכות מרחיקות לכת על יחסי הרשויות ועל אכיפת חובת הגיוס בישראל.