ועדת החוץ והביטחון של הכנסת קיימה (12.1.26) דיון נוסף בהצעת חוק מסירת מידע סודי לראש הממשלה ולשרים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה-2024, המבקשת לשנות מן היסוד את כללי העברת המידע המודיעיני בתוך מערכות הביטחון ובינן לבין הדרג המדיני.
הדיון, בראשות יו"ר הוועדה ח"כ
בועז ביסמוט, נערך בשני שלבים: חלקו הראשון התקיים במתכונת גלויה, ואילו החלק השני נערך בדלתיים סגורות, ובמסגרתו שמעה הוועדה את עמדותיהם של צה"ל, המטה לביטחון לאומי, שירות הביטחון הכללי והמוסד.
הצעת החוק, שיזמו חברי הכנסת
עמית הלוי וחנוך מילביצקי, נועדה לקבוע מנגנון ברור להעברת מידע מודיעיני חיוני כלפי מעלה, גם במקרים שבהם עובד מערכת הביטחון סבור כי המידע שברשותו אינו זוכה להתייחסות מספקת בשרשרת הפיקוד המקצועית. לפי ההצעה, עובד גוף ביטחוני שפעל כדין, והעביר מידע מתוך חשש ממשי לפגיעה בביטחון המדינה, יוכל להעבירו לגורם בכיר יותר - עד לראש הגוף הביטחוני עצמו - ואף לדרג המדיני, מבלי לשאת באחריות פלילית.
עוד קובעת ההצעה כי עובד שהעביר מידע בהתאם להוראות החוק ולנהלים שייקבעו, ייחשב כמי שפעל כדין, ולא יועמד לדין פלילי בגין עצם העברת המידע. בכך מבקשים יוזמי ההצעה להסיר חסם מהותי, שלדבריהם מונע כיום ממידע קריטי להגיע לשולחן מקבלי ההחלטות.
בדברי ההסבר להצעת החוק נקשר המהלך ישירות לכשלי העבר. נטען כי בתקופה שקדמה למלחמת חרבות ברזל נחשפו גורמים שונים במערכת הביטחון למידע משמעותי, ובכלל זה מידע הנוגע לתוכנית "יריחו" של חמאס, אך מידע זה לא הובא לידיעת ראש הממשלה והדרג המדיני. לטענת המציעים, גם במהלך הלחימה עצמה לא כל המסמכים וההערכות הקריטיות הגיעו בזמן לדרג מקבלי ההחלטות.