ממלא-מקום יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת
אוריאל בוסו, אמר כי ההצעה נוגעת בלב אחד המנגנונים הרגישים במדינה דמוקרטית - שלילת חירותו של אדם. לדבריו, אין מדובר בהתערבות בשיקול הדעת השיפוטי או בהכתבת תוצאות ענישה, אלא ביצירת חיבור ישיר בין ההחלטה המשפטית לבין המציאות שבה היא מתממשת בפועל.
לדברי בוסו, תנאי המחיה בבתי הסוהר, גם לאחר מאמצי שיפור, ממשיכים לעורר שאלות כבדות משקל בנוגע לעמידה בעקרונות יסוד של
כבוד האדם. הוא ציין כי הבנת שלילת החירות אינה מסתכמת בדוחות ובנתונים, אלא מחייבת לעיתים מבט ישיר בשטח, בהתאם לאמרה התלמודית שלפיה אין לדיין אלא מה שעיניו רואות. עם זאת הדגיש כי הוועדה תידרש לבחון כיצד לעצב את החובה כך שלא תהיה טקסית בלבד, ומהו האיזון הנדרש בין עצמאות הרשות השופטת לבין האחריות הממלכתית לתנאי הכליאה.
חבר הכנסת אזולאי אמר כי מדובר ביוזמה ערכית שמקורה גם בפעילותו של אביו המנוח, שכיהן כחבר כנסת ופעל רבות למען אסירים. לדבריו, ביקורים מתואמים ומרוחקים אינם מאפשרים חשיפה אמיתית למצוקות, ויש חשיבות לביקורי פתע. הוא טען כי חשיפה ישירה לתנאי הכליאה עשויה להשפיע על שופטים שידם קלה בהטלת מאסר, והוסיף כי מאחורי כל אסיר עומדת משפחה וכי שיקום הוא אינטרס ציבורי, שכן אסירים משתחררים וחוזרים לחברה.