במכתב חריג וטעון ששיגרו ביל קלינטון, נשיא ארצות הברית לשעבר, ורעייתו הילרי רודהאם קלינטון, אל יו”ר ועדת הפיקוח של בית הנבחרים, ג’יימס קומר, מודיעים בני הזוג כי הם מסרבים להתייצב לעדות בפרשת ג’פרי אפשטיין, ומציבים קו עימות ישיר מול הקונגרס תוך מתקפה חזיתית על אופן ניהול החקירה. הקלינטונים טוענים כי ועדת הפיקוח, בראשות קומר, עושה שימוש לרעה בסמכויותיה וכי החקירה מתנהלת באופן סלקטיבי ופוליטי, תוך התמקדות בהם במקום בהפעלת פיקוח מהותי על משרד המשפטים - הגוף שלשיטתם מחזיק בליבת המידע הרלוונטי לפרשת אפשטיין. לדבריהם, הוועדה נמנעת במכוון מהפעלת סמכויות אכיפה כלפי הדרג המבצע, ובכך מסיטה את החקירה ממטרתה המקורית - חשיפת האמת ומיצוי הדין. במכתבם מציגים הקלינטונים תמונת מצב חריפה של המערכת הפוליטית והמשפטית בארצות הברית. הם מתארים, לשיטתם, תהליך מתמשך של שחיקה דמוקרטית - שימוש בכוחות פדרליים נגד אזרחים, גירושים ללא הליך משפטי תקין, חנינות לפורעי הקפיטול, איומים על אוניברסיטאות, גופי תקשורת ומשרדי עורכי דין, והפיכת משרד המשפטים לכלי פוליטי. בתוך כך הם מציינים גם אירוע ירי קטלני שבוצע, לטענתם, בידי סוכן ICE אם לא חמושה, כעדות להידרדרות מוסדית חמורה. בלב הביקורת על חקירת אפשטיין נטען כי קומר זימן שמונה עדים נוספים - מלבדם - אך שחרר שבעה מהם מבלי שאולצו להעיד ומבלי שננקטו צעדי אכיפה פרלמנטריים. לדבריהם, מאז פתיחת החקירה נחקרו בפועל שני עדים בלבד, נתון המוצג כהוכחה לכך שהוועדה אינה פועלת לחשיפת האמת אלא למהלך ממוקד נגדם. עוד מציינים הקלינטונים כי הועברה לוועדה חוות דעת משפטית, שהוכנה על-ידי שני משרדי עורכי דין, הקובעת כי הזימונים שהוצאו להם חסרי תוקף משפטי. הם דורשים לפרסם את חוות הדעת לציבור במלואה, וטוענים כי התעלמות ממנה נובעת משיקולים פוליטיים ולא משפטיים. הקלינטונים מדגישים כי עיקר עבודת הוועדה צריך להיות מופנה לחיוב משרד המשפטים לפרסם את כל תיקי אפשטיין, לרבות חומרים הנוגעים לגורמים אמריקניים. לטענתם, רק לחץ חריג מצד מיעוט חברי קונגרס הביא עד כה לחשיפה חלקית של מסמכים, בעוד הנהגת ועדת הפיקוח נמנעה מיוזמה דומה. בסיום המכתב מזהירים בני הזוג כי אם הוועדה תקדם הליך ביזיון קונגרס שמטרתו להביא למאסרם, הם יגנו על עצמם בכל הזירות - המשפטית והציבורית - ויחשפו, לשיטתם, את החקירה כניסיון להעניש יריבים פוליטיים ולהגן על מקורבים. לדבריהם, התנהלות זו אינה משרתת את הקורבנות בפרשת אפשטיין ואף פוגעת בהם, בכך שהיא מאלצת אותם לחוות מחדש את פגיעות העבר מבלי לקדם אמת וצדק.