בשלב הסיכומים של הדיון פנתה ח"כ טלי גוטליב למשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד ד"ר גיל לימון, והטיחה בו שורה של האשמות קשות הנוגעות להתנהלות הייעוץ המשפטי סביב חקירת הפצ"רית לשעבר יפעת תומר ירושלמי. לדבריה, המשנה ליועמ"שית פנה לגורמי חקירה, קיים פגישות פנימיות עם בכירים במערכת, ונמנע ממתן תגובה פומבית למקרים שלטענתה מצביעים על כשל עמוק בנקיון-הכפיים של המערכת. גוטליב טענה כי הציבור רואה התנהלות של איפה ואיפה, וכי הייעוץ המשפטי מגן על גורמים מסוימים תוך פגיעה בפרקליטים ובאנשי אכיפה בשטח. במהלך דבריה אף טענה לקיומם של יחסים פסולים בין בכירים במערכת, והאשימה את הייעוץ המשפטי ב"פגיעה באמון הציבור" וב"אפרטהייד משפטי".

יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, עצר את הדיון והבהיר כי מדובר בהאשמות חמורות שמצדיקות מענה, אך קבע כי לא יאפשר נאום כללי שאינו משיב לשאלות שנשאלו. רוטמן דרש מהמשנה ליועמ"שית תשובה ישירה לשתי שאלות ממוקדות: האם נתן חוות דעת בנוגע לניגוד עניינים של היועמ"שית, והאם המליץ לה לעסוק או שלא לעסוק בתיק חקירת הפצ"רית. בתגובה לשאלה הראשונה השיב לימון באופן חד וברור: "לא". כאשר נשאל שוב ושוב האם המליץ ליועמ"שית לעסוק בתיק, לא ניתנה תשובה ישירה. בתגובה לטענות שהוטחו בו אמר: "הטענות שהוטחו כלפי שקריות ונבזיות ונועדו להרתיע אותי מלהגיע לוועדה הזו". רוטמן הודיע כי ידרוש מהמשנה ליועמ"שית מענה בכתב, הן לטענות שהעלתה גוטליב והן לשאלות שנשאלו על ידו, והבהיר כי הסוגיות הללו נוגעות לליבת הדיון בהצעת החוק - שאלת גבולות ההתערבות של הייעוץ המשפטי והיחסים בין ייעוץ, ייצוג וחקירה פלילית.

במהלך העימות התערבו ח"כ גלעד קריב (העבודה) וח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד), שטענו כי לא ניתן לאפשר הטחת האשמות כה חמורות כלפי עובד ציבור מבלי לאפשר לו להשיב באופן מלא ומיידי. לאחר חילופי דברים עם יו"ר הוועדה, השניים יצאו מהדיון במחאה. סגלוביץ' קרא לעבר רוטמן כי מדובר בהתנהלות שאינה ראויה ופוגעת בלגיטימיות של עבודת הוועדה. עוד קודם למהומה, התקיים דיון עקרוני בהצעת החוק עצמה ובהשלכותיה. מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ עמית הלוי, טען כי חוות הדעת של היועמ"ש הפכה בפועל למחייבת ללא עיגון חוקי, וכי הייעוץ המשפטי מונע יישום של חוקים שאושרו בכנסת. כדוגמה ציין את החוק לשלילת אזרחות ותושבות ממחבלים, שלדבריו אינו מיושם בפועל חרף חקיקתו.

מנגד, ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן) הזהיר מפני חקיקה חד-צדדית שתערער את יסודות המערכת. לדבריו, יש מקום לתיקונים במערכת המשפט, אך לא לפירוק מוסדות ולפגיעה בשומרי הסף. גינזבורג קרא לקדם שינויים בהסכמה רחבה והזהיר מפני מצב שבו החוק יהפוך להמלצה עבור בעלי כוח. ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) הצטרפה לביקורת וטענה כי המהלך נועד להחליש את הגורמים שמגבילים את כוח הממשלה. לדבריה, ערעור סמכות בג"ץ והיועמ"ש מוביל לאנרכיה משפטית ולפגיעה באמון הציבור.

עו"ד אורית קוטב, שהופיעה בדיון כאשת מקצוע, הזהירה כי הצעת החוק אינה רק פיצול תפקידים אלא מהלך שעלול לעקר את יכולת המדינה לפעול כגוף אחד. לדבריה, כיום הייעוץ והייצוג המשפטי מאפשרים לגבש עמדה אחידה של המדינה מתוך ריבוי אינטרסים ממשלתיים. מתן אפשרות לשרים לבחור ייצוג נפרד עלול להעביר את זירת קביעת המדיניות מבין כותלי הממשלה אל בתי המשפט. קוטב הוסיפה כי המהלך עלול לפגוע בחזקת התקינות של המדינה, להחליש את ההגנה על עובדי מדינה הנתבעים אישית, ולכרסם במעמדו של הייצוג המשפטי כשומר סף גם בתחומים המינהליים והאזרחיים.

רוטמן דחה את הטענות והבהיר כי המודל המוצע קיים במדינות רבות במשפט המקובל. לדבריו, הטענה כי פיצול התפקידים יפגע בתפקוד המדינה אינה מבוססת, וכי המצב הנוכחי - שבו היועמ"ש מונע יישום מדיניות נבחרת - הוא זה שמצוי בבעיה חמורה. הוא אף הזכיר מקרים שבהם המדינה ביקשה דחיות חוזרות בבתי משפט בניגוד לעמדת השרים הממונים.