הדיון בהצעת חוק־יסוד: שכר נושאי משרה ברשויות השלטון הפך לזירה שבה שאלת השכר משמשת מראה לעימות עמוק יותר בין רשויות. בישיבת ההמשך של ועדת הכנסת שהתקיימה השבוע נשמעו טענות מצד הקואליציה על “פערים לא סבירים” בשכר השופטים, ומנגד אזהרות מהאופוזיציה ומנציגי מערכת המשפט מפני צעד חוקתי שיפגע בעצמאות השיפוטית, ייצור “מראית עין” של מהלך ענישה, ויערער את ההסתמכות של מי שבחרו בשיפוט כקריירה לכל החיים.
במרכז ההצעה, שיזם ח"כ אביחי בוארון (ליכוד), עומדת העברת קביעת שכרם של נושאי המשרה הבכירים לוועדה ציבורית עצמאית אחת, במקום המנגנונים המפוצלים הנהוגים היום. לפי הנוסח, שכר נשיא המדינה יהיה נקודת הייחוס שממנה ייגזר שכרם של ראש הממשלה, יו"ר הכנסת, שרים, חברי הכנסת, שופטים, רבנים ראשיים, דיינים וקאדים - באחוזים קבועים לפי דרגה.
מה מציע החוק בפועל
הצעת החוק בנויה משני חלקים: תיקוני חוקי־יסוד, ולאחריהם פרק חקיקה מפורט שייקרא “חוק שכר נושאי משרה ברשויות השלטון”. היא מתקנת את חוקי־היסוד הכנסת והממשלה באמצעות הוספת המילים “או לפי חוק” לסעיפי השכר, משנה את ההסדר הנורמטיבי לגבי שכר נשיא המדינה, ומבצעת שינוי דרמטי בחוק־יסוד: השפיטה - כולל מחיקה של סעיף המגן מפני הפחתה מכוונת של שכר שופטים בלבד.
בלב ההסדר החדש מוצעת “ועדה ציבורית” בת שלושה חברים: אקדמאי בתחום המדיניות הציבורית שימנה נשיא המדינה ויעמוד בראש, שופט לשעבר שימנה נשיא בית המשפט העליון, ודיין לשעבר שימנו הרבנים הראשיים . הוועדה תקבע את שכר נשיא המדינה, וממנו “ישתרשר” שכר יתר נושאי המשרה לפי טבלת אחוזים בחוק, כך שהשיקול הדעת לגבי מדרג השכר מצטמצם מאוד.
החוק גם מבקש להסדיר תשלומים נלווים באופן אחיד, כמו הפרשות לקופות גמל ולקרן השתלמות, דמי הבראה, החזר הוצאות ותוספת ותק עד תקרה של 15% מהשכר. כאן בדיוק מצויה אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות בדיון.