מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל פרסמה החלטה המורה לנציגי המפלגה להתנגד לכל חקיקה שכוללת יעדים ועיצומים כלפי לומדי תורה שתורתם אומנותם. ההחלטה פורסמה לאחר עיכוב, ברקע מתיחות פנימית בין חצרות חסידיות, ובמקביל להצהרות בשס שלפיהן חקיקה להסדרת מעמד בני הישיבות מתקרבת לסיום. ההחלטה: לא לחוק עם יעדים ועיצומים בהחלטה שפורסמה מובא קו עקרוני: כל חקיקה הפוגעת בלומדי תורה שתורתם אומנותם, קובעת יעדים ומטילה מנגנוני ענישה, תיתקל בהתנגדות. ההודעה כוללת גם מסר מעודד לחרדים, בנוסח קריאה פומבית שלא להירתע מהמאבק ומהלחץ הציבורי. בלב ההחלטה מופיע ציטוט של המועצה: "כל חקיקה אחרת שפוגעת בלומדי תורה שתורתם אומנותם ומטילה עליהם סנקציות וקובעת יעדים - אינה מקובלת ויש להתנגד לה בכל תוקף". מיד לאחר מכן מצורפת קריאה נוספת: "אל תגורו מפני איש, אל תירתעו ואל תפחדו גם אם זה קשה. ה' עמכם בני החיל וכל כלי יוצר עליך לא יצלח". הטענה המרכזית: פגיעה בזכויות והפיכת לומדי תורה לעבריינים לפי הדיווחים בעיתונות החרדית, הדיון במועצה עסק במה שתואר כ"גזירת גיוס" וביחס הרשויות לבני הישיבות. נטען לשלילת זכויות אזרחיות, להצגת לומדי התורה כעריקים וכעבריינים ולהסתה ציבורית הפוגעת בעולם הישיבות. בתוך כך הוצג חוק הגיוס הנדון כמתווה הכולל עיצומים שייכנסו לפעולה אם לא יעמוד הצבא ביעדים, לצד עיצומים נוספים הנתפסים כמפלים בין לומדי תורה לבין יתר הציבור. עוד נטען בדיווחים כי חברי המועצה עמדו "מזועזעים" מהידרדרות מצב זכויות בני הישיבות ומשפחותיהם, מהגזירות שכבר נכנסו לתוקף ומהמשך המעצרים והמאסרים של בני ישיבות. פשרה באגודת ישראל: בלי החלטה חדשה, כן החלטה מ-2019 ברקע פרסום ההחלטה דווח על מתיחות בין גור לבעלזא סביב נוסח ההכרעה. לפי הדיווחים, הושגה פשרה שלפיה לא תפורסם החלטה חדשה מכינוס האדמו"רים שנערך בשבוע שעבר, ובמקום זאת תאומץ מחדש החלטת מועצת גדולי התורה משנת תשע"ט (2019). בחצר גור ראו במהלך הישג, משום שנוסח תשע"ט כולל התנגדות מפורשת לעיצומים ולהליכי אכיפה חמורים, לרבות מעצרים. בחצר בעלזא הביעו שביעות רצון מכך שלא יצאה החלטה עדכנית המתייחסת ישירות לחוק הגיוס המתגבש, מהלך שהיה עלול להצית עימות פנימי חריף בתוך אגודת ישראל. גישה בדלנית: קו אדום למרות שאין היתכנות לחוק בלי עיצומים מאחורי הנוסח החריף מסתמנת גם בחירה פוליטית מודעת: מועצת גדולי התורה נוקטת גישה בדלנית, משום שאין כמעט סיכוי שיתקבל בכנסת חוק גיוס נטול עיצומים או נטול מנגנוני אכיפה. במילים אחרות, מדובר בקו אדום שאינו מתכתב עם מגבלות המציאות הפרלמנטרית והמשפטית, אלא מבקש להציב עמדה עקרונית גם במחיר של התנגשות עם הכיוון שאליו דוחפת הזירה. גם בתוך המחנה החרדי עצמו, כך נטען, מבינים שאין מנוס ממרכיבי אכיפה, וכי אם לא ייחקק חוק - תחול חובת הגיוס גם על בני ישיבות, שיחיו בפחד מתמיד של אפשרות למעצרם בגין עריקות מהצבא. במפלגות החרדיות האחרות, דגל התורה ושס, מבינים היטב שחוק ללא עיצומים אינו יעד מעשי וייפסל בבג"ץ, ולכן המאבק שם נוטה להתמקד בשאלות של היקף העיצומים, אופן הפעלתם והאפשרות לרכך את יישומם. על הרקע הזה, עמדת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל מתבלטת כדרישה שאינה מבקשת ללטש מתווה, אלא לשלול אותו מראש אם אינו משמר לחלוטין את המצב הקודם. שס: שבועיים לחקיקה, ומתקפה על מערכת המשפט במקביל, דובר שס, אשר מדינה, אמר בראיון לתחנת הרדיו קול ברמה כי השלמת מהלך החקיקה צפויה בתוך זמן קצר מאוד. מדינה: "בעזרת השם בעוד שבועיים יעבור החוק להסדרת לומדי התורה ויופסקו המעצרים של בני התורה, שזה הדבר הכי כואב לנו". לדבריו, המפלגות החרדיות פועלות בתיאום עם ההנהגה הרוחנית, והחוק מונח על שולחנם לאורך הדרך. לצד זאת, מדינה תקף בחריפות את מערכת המשפט וקישר בין סוגיית הגיוס למצוקת התקציבים בחינוך החרדי. מדינה: "אנחנו נמצאים בתקופה של שמד". עוד הוסיף טענות נגד החלטות שיפוטיות בתחום המימון ונגד התנהלות גורמים ציבוריים בהקשר התקציבי.