המשטרה אימצה דרכי פעולה עוקפות לתהליך התקין בתחום האזנות הסתר לתקשורת טלפונית ולתקשורת מחשבים, משלב הגשת הבקשה ועד לשימוש בנתוני התקשורת או בתוצרי האזנת הסתר. כך קובע (20.1.26) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח מקיף בעקבות פרשת פגסוס. דרכים אלו מפחיתות את הצורך בקבלת אישורים פנימיים-פיקודיים במשטרה, מהפרקליטות, מגורמי הייעוץ המשפטי לממשלה ומבתי המשפט, ומפחיתות את הליכי הבקרה הפנימית והחיצונית על פעולות המשטרה. הדוח הוכן בשנים 2023-2022 בעקבות חשיפת פרשת פגסוס (הרוגלה תוצרת NSO) בכלכליסט וב-News1, והשימוש בו תופס מקום מרכזי בדוח (אם כי שמו לא נזכר במפורש). בדוח נאמר כי הוא עסק בנדבכים שטרם נבדקו, ובין היתר "אותרו מקרים נוספים של ביצוע פעולות אסורות בתחומי ההתקנה, השימוש בתוצרים אסורים והפקתם". אנגלמן אינו מסביר מדוע הדוח מפורסם גם כעת; הוא כולל בו עידכונים נרחבים שקיבל אשתקד מהמשטרה, הפרקליטות והייעוץ המשפטי לממשלה, ואשר משנים בצורה משמעותית חלק מן התמונה העולה מהדוח. לדברי אנגלמן, הדוח עוסק בשורה ארוכה של כלים טכנולוגיים בעלי יכולות מורכבות; במאות אלפי בקשות, צווים שיפוטיים והיתרים מינהליים המקנים למשטרה את הסמכות לפעול בתחומים אלו; באלפי התקנות של כלים טכנולוגיים על מכשירי קצה לצורכי האזנת סתר; באיסוף והפקה של מיליוני תוצרי האזנות סתר; במאות אלפי פעולות לקבלת נתוני תקשורת ולשימוש בהם; ובעשרות דיונים שהתקיימו לאורך השנים במשטרה ובמשרד המשפטים בנושאים אלו. לפיכך, הוא נוגע למאות תיקי חקירה ופרשיות מודיעיניות שטופלו על-ידי המשטרה בשנים האחרונות. במסגרת הביקורת נבחנו תהליכי העבודה, מנגנוני הבקרה וההתנהלות המערכתית של המשטרה, גורמי הייעוץ המשפטי ופרקליטות המדינה. הדוח סוקר תהליכים שהתנהלו בגופים אלו משנת 2009, תקופה שבמהלכה התחלפו בהם בעלי תפקידים בכירים וזוטרים. הוא אינו מתמקד בבעלי תפקידים ספציפיים אלא בליקויים במבנה הארגוני, בתהליכי עבודה, במנגנוני שיתופי הפעולה ובתפקוד המתמשך של הגופים. לפיכך, המלצותיו מבטאות תפיסה זו.