בשנים 2021-2019 ביקש שוב ושוב משרד המשפטים מהמשטרה להעביר מידע בנוגע ליכולת מסוימת של פגסוס. כמו-כן ביקש הייעוץ המשפטי לממשלה מהמשטרה להציג את הנוהל שלה בנוגע לאותה יכולת שהוגדרה חריגה ואת התיקונים שהוטמעו בו. בפועל, במשך שנים הפעילה המשטרה את פגסוס לשם האזנת סתר לתקשורת בין מחשבים; היועצת המשפטית גלי מיארה קבעה בדיעבד, לאחר פרוץ הפרשה, כי יכולות מסוימות שלו חורגות מסמכות המשטרה ולכן אסור לה להשתמש בו עד לניוון אותן יכולות.
עוד מגלה אנגלמן, כי הייעוץ המשפטי של המשטרה נתן אישורים לארבעה כלים טכנולוגיים ולחמש פעולות בתחומי האזנות הסתר ונתוני תקשורת, בלא יידוע הייעוץ המשפטי לממשלה ובלא שאלו נשענו על חוות דעת מפורטות המנתחות את ההיבטים המשפטיים והטכנולוגיים הגלומים בשימוש בכלים אלו. שני כלים טכנולוגיים ושני מתווי פעולה שאושרו על-ידי הייעוץ המשפטי למשטרה בלבד, נמצאו בדיעבד על-ידי צוות מררי כחורגים מתחום סמכות המשטרה, לאחר שכבר נעשה בהם שימוש במשך מספר שנים.
בחלק מהמקרים שבהם הוצגו בפני הייעוץ המשפטי לממשלה כלים טכנולוגיים, ועל אף המשמעויות המשפטיות המורכבות, הסבוכות והרגישות הנוגעות להפעלתם, הללו לא גילו מעורבות בבחינתם, ולעיתים לא היה בידם מידע טכנולוגי הרלוונטי לכלים אלו ופירוט היכולות של כל אחד מהם. בחלק מהמקרים שבהם הוצגו בפני הייעוץ המשפטי לממשלה כלים טכנולוגיים ומתווי פעולה, ההכרעה בעניינם התעכבה זמן ממושך.
הייעוץ המשפטי לממשלה סבור, כי יש מקרים בהם ראוי להסדיר את השימוש בכמה כלים באמצעות חקיקה ראשית. אולם, הטיפול בהסדרה החקיקתית לא קודם שנים רבות, ממספר סיבות: העדר דיון מעמיק בייעוץ המשפטי למשטרה ולממשלה בנוגע ליכולות הטכנולוגיות של כלים אלו אל מול הפגיעה בזכויות; העדר דיון בשאלה אם התשתית החקיקתית הקיימת מאפשרת שימוש באותם כלים; מחלוקת בין הייעוץ המשפטי לממשלה לבין הדרג המדיני, בנוגע לעבירות שלגביהן תינתן למשטרה סמכות בנושאים אלו.
חקיקה בנושא צילום סתר חזותי לא קודמה משנת 2012; סמכות המשטרה לבצע חיפוש סמוי לצורך האזנת סתר לא קודמה משנת 2018, המועד שבו ועדת חוקה חוק ומשפט סיימה את דיוניה בנושא; חקיקה בנושא איסוף מודיעין וניטור מידע באינטרנט לא קודמה ממאי 2021; תיקון החקיקה המקיף שנדרש לחוק האזנת סתר לא קודם מינואר 2023; תיקון החקיקה הנדרש להסדרת פעולות מסוימות בכלי טכנולוגי לא קודם מאפריל 2023.
אי-ההסדרה החקיקתית הובילה לשתי תוצאות. האחת: שימוש בכלים הפוגעים באופן ניכר ביותר בפרטיות, בלי שהוסדרה בחקיקה ראשית הסמכות להשתמש בהם. השנייה: צמצום היכולת של המשטרה למצות את פעולות האכיפה באמצעות כלים אלו לצורך מאבק בפשיעה, הגם שייתכן שהסדרה חקיקתית לא תאפשר את מיצוי מלוא יכולות הכלים.