משרד מבקר המדינה איתר 19 מקרים, מהשנים 2021-2019, שבהם המשטרה ביצעה התקנות אסורות או שחוקיותן מוטלת בספק (התקנה של כלי טכנולוגי כלפי יעד תמים בשל טעות אנוש, התקנה של כלי טכנולוגי ללא צו מתאים או ללא צו תקף). עוד אותרו בביקורת חמישה מקרים שבהם התברר בדיעבד, כי המשטרה ביצעה התקנה אסורה בחוסר סמכות או תוך חריגה מסמכות (שימוש במתווה התקנה פסול, שימוש בכלים טכנולוגיים לפני אישורם המשפטי). המבקר מתניהו אנגלמן אומר (20.1.26), כי דחה את טענותיה של המשטרה בנושא זה, שחלקן אף סתרו את מסמכיה שלה מזמן אמת. הוא מצא, המשטרה הפעילה כלי טכנולוגי פוגעני ללא אישור משפטי ובחוסר סמכות. "מן הראוי שגופי אכיפת החוק יתייחסו בחומרה לפעולות האסורות שביצעה המשטרה אף אם הן לא צלחו, לא הניבו תוצרים אסורים, לא הוגשו כתבי אישום בפרשיות ולא התקיים הליך פלילי בעניינן", הוא מדגיש. האופן שבו מנהלת חטיבת הסייבר במשטרה את המידע על ההתקנות שהיא מבצעת, אינו מאפשר התחקות אחר הפעולות שנעשו וקבלת תמונה כוללת שלהן למול יעד האזנה ספציפי. הדבר נובע מכך שהחטיבה מבצעת התקנות שונות ובאמצעות כלים טכנולוגיים שונים, אך אינה מקפידה על כמה פעולות לאיגום המידע. בין היתר, משרד המבקר איתר 407 צווים שבהם קיימת אינדיקציה למימוש הצו אך לא נרשמה במערכת. האזנת סתר מחייבת על-פי נוהלי המשטרה הכנת מסמכים קונקרטיים וניהול יומני מבצעים. בפועל, המשטרה לא הקפידה על ניהול יומני מבצעים המתעדים את השימוש בכל הכלים הטכנולוגיים וביצוע כל מתווי ההתקנה, ועל הכנת המסמכים הנדרשים. מדובר בעניין מהותי שנועד לוודא שהמשטרה פועלת כדין, מדגיש אנגלמן. ההסדרה המשפטית של חלק מפעולות ההתקנה הייתה חלקית ולקויה. המשטרה השתמשה בתשעה מתווי התקנה בשנים האחרונות, בשעה שדרכי הביצוע של שלושה מהם נפסלו בדיעבד בידי הייעוץ המשפטי לממשלה או שהן מעלות קשיים משפטיים, ואלו דרשו הכנת חוות דעת משפטית ושיתוף של הייעוץ המשפטי לממשלה. המשטרה השתמשה לפחות בשישה כלי עזר מבצעיים לביצוע מתווי התקנה, ללא אישור הייעוץ המשפטי שלה. כבר בשנת 2014 ידעה המשטרה, שיש מידע אסור המתקבל בכלי מסוים עם ביצוע התקנה והיא אסרה להשתמש בו. עם זאת, יש מידע שניתן להתיר לאסוף אותו כדי להבטיח את ההתקנה ולאבטח את הכלי. אולם, רק במהלך עבודת צוות מררי בשנת 2021, המשטרה גיבשה עמדה והציגה כמה סוגי מידע הנדרשים לה לצורך כך. על בסיס עמדה זו קבעה היועצת המשפטית, גלי מיארה, את סוגי המידע שניתן לאסוף לצורך כך והבהירה, כי מידע זה לא יהיה חשוף לעיני אדם וייעשה בו שימוש ממוכן בלבד.