היתר מינהלי מוגבל ל-24 שעות. לאחר מכן, אם יש למשטרה צורך בהמשך קבלת נתוני תקשורת, עליה לפנות לבית המשפט בבקשה לצו ולא להוציא היתר מינהלי חוזר. אולם, בשנים 2021-2019 הוצאו 630 היתרים חוזרים מתוך 48,332 היתרים מינהליים – מה שמעלה חשש לעקיפת הצורך בצו שיפוטי. במקביל, גדל מספר המקרים בהם ביקשה המשטרה צו לקבלת נתוני תקשורת ל-30 יום אחורה, מה שמעלה חשש שהבקשות נעשות בצורה אוטומטית. בביקורת עלה חסר משמעותי באופן הכשרת הקצינים לצורך הסמכתם למילוי התפקיד הרגיש של מתן היתרים מינהליים. הקצינים לא נדרשו להשתתף בקורס ייעודי או לעבור חניכה לשם מתן ההיתרים; הכשרתם הסתכמה בצפייה במצגת. הדבר אינו הולם את מורכבות תפקידם - פעולה המחליפה למעשה את שיקול הדעת השיפוטי שאמור לאזן בין הצורך המבצעי ובין הפרטיות של האזרחים, מדגיש אנגלמן.ות הפרקליטים נדרשים לקבל החלטות בדבר חיסיון של חומרי חקירה, לרבות האזנת סתר ותקשורת בין מחשבים, ולכן - גם לפקח על הפעולות שביצעה המשטרה ואשר הובילו להישענות על הראיות שהפיקה. אלא שהם לא היו חשופים ליומני ההפקה של האזנות סתר לתקשורת בין מחשבים, ולא יכלו לפקח כראוי על המשטרה. במועד סיום הביקורת, שש שנים מאז דרש בית המשפט להסדיר את הליכי הטיפול והפיקוח בנושא זה, הפרקליטות לא סיכמה ואישרה הנחיה מתאימה, ולכן לא ניתן לבחון את איכות הפיקוח שלה. עד פרסום פרשת פגסוס בינואר 2022, לא זו בלבד שהפרקליטים המטפלים בתיקים שבהם התבקשו חסיונות לא הכירו את מלוא היכולות של הכלים הטכנולוגיים, אלא שגם פרקליטי המחוזות לא הכירו אותן. המשטרה לא נהגה לעדכן את פרקליטי המחוז בנוגע לשימוש שהיא עשתה בכלים טכנולוגיים להאזנות סתר לתקשורת בין מחשבים. הדבר פגע ביכולת של פרקליטי המחוז לבחון את חומרי החקירה, את דרך קבלתם וחוקיותה ואת נחיצות הטלת החיסיון עליהם תוך שקילת שיקולים של הגנת הנאשם.