עימות מדיני פומבי ראשון נרשם בין ישראל לממשל הנשיא דונלד טראמפ, בעקבות הכרזת הבית הלבן על הקמת “מועצת השלום לעזה” וההרכב הבינלאומי שנקבע לה - הכולל נציגות טורקית וקטרית, בניגוד לעמדתה המוצהרת של ישראל. לשכת ראש הממשלה מסרה (מוצ"ש, 17.1.26) כי ההכרזה על הרכב הוועד המנהל של עזה, הכפוף לוועידת השלום, “לא תואמה עם ישראל ומנוגדת למדיניותה”. עוד נמסר כי ראש הממשלה הנחה את שר החוץ גדעון סער לפנות בעניין לעמיתו, שר החוץ של ארה"ב. עם זאת, עצם הניסוח והבחירה להטיל את הפנייה על שר החוץ עוררו תהיות במערכת המדינית. ראש הממשלה נתניהו מקפיד לאורך השנים לנהל בעצמו את ערוץ הקשר הישיר עם וושינגטון, ובמיוחד מול הנשיא טראמפ, עמו הוא מקיים יחסים אישיים וישירים. ברקע זה, ההודעה נתפסה כחריגה - ואף ככזו שמבקשת ליצור מרחק פומבי בדיעבד. הרכב שמעורר התנגדות בירושלים בוועד המנהל של מועצת השלום לעזה חברים, בין היתר: שליח הבית הלבן סטיב ויטקוף, יועצו וחתנו של הנשיא ג'ארד קושנר, שר החוץ הטורקי הקאן פידאן, השר הקטרי עלי אל־תוואדי, ראש המודיעין המצרי הגנרל חסן רשאד וראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר. גורמים מדיניים בירושלים ציינו כי ישראל פעלה בחודשים האחרונים מאחורי הקלעים כדי למנוע נוכחות טורקית בגוף שעתיד להשפיע על ניהול רצועת עזה ביום שאחרי המלחמה, אך המאמצים הללו לא צלחו. הזמנה אישית מארה"ב לארדואן לשכת נשיא טורקיה פרסמה כי הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן קיבל מכתב אישי מהנשיא דונלד טראמפ, שבו הוזמן להיות חבר מייסד במועצת השלום לעזה. במקביל הודיע הבית הלבן רשמית על הקמת המועצה ועל הזמנתם של ארדואן ונשיא ארגנטינה חאבייר מיליי להשתתף בה. עוד נמסר כי נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי צפוי להיפגש עם טראמפ בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, מפגש שאמור לכלול הכרזה פומבית על פעילות המועצה. ביקורת מבית והדלפות סותרות השר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר אמר כי הוא מחזק את ראש הממשלה על הודעתו החשובה. לדבריו, "רצועת עזה לא צריכה שום 'ועד מנהל' שיפקח על 'שיקומה' - היא צריכה להיות מנוקה ממחבלי חמאס אותם יש להשמיד, לצד עידוד הגירה מאסיבי מרצון - בהתאם לתוכנית המקורית של הנשיא טראמפ. אני קורא לראש הממשלה להורות לצה"ל להיערך לחזור למלחמה בעוצמה אדירה ברצועה, על-מנת להשיג את היעד המרכזי של המלחמה: השמדת החמאס". שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ מותח ביקורת חריפה על ראש הממשלה וטוען כי הסירוב להקים ממשל צבאי בעזה ולעודד הגירה והתיישבות הוא “החטא הקדמון” שמוביל לפתרונות ביניים בעייתיים. לדבריו, מדינות שתמכו בחמאס אינן יכולות להחליפו בניהול הרצועה, גם במחיר מחלוקת עם ארה"ב. סמוטריץ׳ הדגיש כי מטרת המלחמה המרכזית נותרה השמדת חמאס והסרת האיום מעזה. ראש האופוזיציה יאיר לפיד תקף בחריפות את המהלך ואמר: “‏אתמול בלילה פורסם הרכב מועצת השלום - טורקיה בפנים, קטר בפנים ולפי צה"ל חמאס מחזיק 30 אלף חמושים בעזה. זה כישלון מדיני גמור של ממשלת נתניהו אחרי הגבורה וההקרבה של חיילי צה"ל”. במקביל, כתבים מדיניים דיווחו על גרסאות סותרות בתוך המערכת הישראלית. לפי חלק מהדיווחים, לשכת ראש הממשלה וגורמים בכירים בירושלים היו בתיאום עם הממשל האמריקני סביב ההכרזה, או לפחות מודעים לה מראש. אחרים ציינו כי ההתנגדות הישראלית נוגעת בעיקר לשילובם של גורמים טורקיים וקטריים, הנתפסים בישראל כבעלי זיקה לחמאס או כמי שפועלים נגד האינטרסים הביטחוניים שלה. העימות הנוכחי מדגיש פער בין הרצון הישראלי להשפיע על עיצוב “היום שאחרי” בעזה, לבין המהלך האמריקני לבסס מסגרת בינלאומית רחבה, גם במחיר שותפות עם שחקנים שישראל מתנגדת להם. יותר מכך, הוא מציף שאלה פנימית בירושלים: האם מדובר בכשל מדיני מהותי - או בכשל מסגור וניהול של מחלוקת שכבר הוכרעה. כך או כך, לראשונה מאז חזרתו של טראמפ לבית הלבן, נרשם חיכוך גלוי בין ישראל לממשל האמריקני סביב סוגיה אסטרטגית בליבת המלחמה והסדרי העתיד ברצועת עזה.