מנכ"ל איגוד הגז הטבעי, אמיר פוסטר, הציג את עיקרי הדוח והתייחס למטרות מתווה הגז, ובראשן הרחבת יכולת ההפקה לצורך ביטחון אנרגטי בישראל. “אחד הנושאים המרכזיים היה לשמור על רמות מחיר נמוכות במשק הגז הישראלי. המציאות עלתה על התחזיות. בפועל מחירי הגז ירדו ב־20%”, אמר. לדבריו, מבחינה גיאופוליטית מתקיים שיתוף פעולה מסחרי בין ישראל לשכנותיה וכיום ישראל היא ספקית האנרגיה הגדולה במזרח הים התיכון. פוסטר הוסיף כי פליטות גזי החממה ירדו ב־45%, בעיקר הודות להטמעת הגז הטבעי במשק. ביחס למחירי הגז והחשמל אמר פוסטר: “הירידה במחיר הגז הביאה לירידה משמעותית של 16% במחירי החשמל. לעומת זאת באירופה המחירים עלו ב־25%. כיום מחיר החשמל בישראל נמוך ב־50% ממחיר החשמל באירופה”.

BDO: 475 מיליארד ש"ח לקופת המדינה עד 2062 חן הרצוג, שותף וכלכלן ב־BDO, אמר כי לפי תרחיש הדוח כ־475 מיליארד ש"ח ישולמו לקופת המדינה בזכות הגז הטבעי לאורך החיים הכלכליים של המאגרים, בשנים 2015 ל־2062, כולל תמלוגים, מיסים והיטלים, וזאת לפני הכנסות הריבית של הקרן לאזרחי ישראל. “בתרחיש שלנו, יישאר גז עד לשנת 2062. התרחיש של ועדת דיין הוא שמרן יותר”, אמר. הרצוג הוסיף כי יש לאזן בין צורכי הביטחון האנרגטי של הדורות הנוכחיים לבין אלה הבאים, וכי קרן העושר והכנסות המדינה אמורות לאפשר לדורות הבאים לעבור לאנרגיות מתחדשות, משום שהגז הוא דלק מתכלה. עוד טען הרצוג כי אלמלא הסכמי הייצוא שנחתמו לפני כעשור, ישראל הייתה נותרת עם מאגר אחד בלבד וללא תחרות, וכי בעת מלחמה השבתת מאגר יחיד הייתה עלולה ליצור תלות בייבוא. לדבריו, הייצוא תרם להוזלת יוקר המחיה, לביטחון האנרגטי ולהכנסות המדינה, ו“האיזון בין שוק מקומי לייצוא הוכיח את עצמו”.

רשות החשמל: השקעה ברשת תכביד בטווח הקרוב מנהל תחום מקרו ותעריפים ברשות החשמל, אדיר לוי, אמר כי מחיר החשמל נגזר ממספר מרכיבים, ובהם מחירי הדלקים, התחרות וההון שמושקע במשק החשמל, כולל השקעות ברשת. לדבריו, קיימים חסמים גבוהים למעבר לאנרגיות מתחדשות על בסיס סולארי, וההשקעות ברשת נועדו להסירם. “זה יוצר מעמסה על התעריף בשנים הקרובות, אבל אנו מקווים שההשקעה הזו תחזיר את עצמה גם במשק יותר נקי וגם בהוזלת התעריף לצרכן”, אמר. רשות התחרות: לשקול חקיקה להפרדת החזקות עו"ד מוטי כץ, ראש צוות אנרגיה ברשות התחרות, אמר כי “אי אפשר להתעלם מהבעלות הצולבת במאגרי הגז ומהעובדה שמדובר באותו מפעיל כמו שברון שמחזיק בשיעורים משמעותיים בשני המאגרים”. לדבריו, ברשות התחרות המליצו בדוח ועדת דיין להידרש לכך, ובטיוטת הדוח הומלץ לשקול ולבחון את ישימות ההפרדה בין המאגרים באמצעות חקיקה, כלומר לחייב את שברון לצאת מאחד המאגרים, משום ש“המציאות של אותו מפעיל ומחזיק שהוא משמעותי בשני מאגרים אינה מאפשרת תחרות מיטבית”. אגף התקציבים: לא לשאוף לפיקוח מחירים נציג אגף התקציבים במשרד האוצר, נועם שרלו בריגה, אמר כי קיימים חששות ממצב התחרות באופן שעלול להביא לעליית מחירים. לדבריו, פיקוח מחירים הוא מנגנון נחות, ואין לשאוף אליו. בהתייחס לעתודות ולפערים בין מה שהוצג בדיון לבין עבודת ועדת דיין, אמר כי “יש פה מחלוקות על תחזיות גאולוגיות” וכי ועדת דיין טרם הוציאה דוח סופי. הוא הוסיף כי הוא מקווה שהוועדה תמליץ על צעדים משמעותיים להגברת התחרות תוך עידוד כניסה של שחקנים חדשים.

לובי 99: “הגז הוא משאב ציבורי” מנכ"ל לובי 99, עו"ד לינור דויטש, אמרה: “גז שווה חשמל שווה יוקר מחיה. אנו לא מתנגדים ככלל לייצוא. השאלה כמה משאירים עתודה לישראל”. לדבריה, לפי נתוני משרד האנרגיה “החל מ־2036 נצטרך להתחיל ייבא”, והיא טענה כי נתונים אלה אמינים יותר בעיניה מאשר עמדת איגוד הגז, “שיש לו אינטרס”. “כאשר ממירים את כל המשק לגז, אי-אפשר ביד שנייה לייצא את הגז החוצה ולהפוך אותנו למדינה שמייבאת גז”, אמרה, והוסיפה כי הגז הוא משאב ציבורי שאינו שייך רק ל“מונופול הגז”, וכי יש להבטיח “רווח הוגן”. בדיון הונח על שולחן הוועדה מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שבו הועלו שאלות לגבי ההשוואות בדוח, ובכלל זה האם השוואת מחירי החשמל לאירופה כוללת מרכיבי מס שונים. יו"ר הוועדה, ח"כ ניסים ואטורי, סיכם כי תכונס ישיבת המשך בהשתתפות שר האנרגיה וחברי ועדת דיין, במטרה להמשיך ולבחון את סוגיות הביטחון האנרגטי גם לדורות הבאים.