הממשלה אישרה (18.1.26) את הצעת המשרד להגנת הסביבה להסמכת החברה הכלכלית לפיתוח הגליל התחתון והחברה לפיתוח רחובות לפעול כגופים מתכננים לצורך גיבוש תוכנית תשתית לאומית למתקני טיפול בפסולת. ההחלטה מסמנת שלב נוסף במהלך רחב שמוביל המשרד בשנים האחרונות להסדרת משק הפסולת בישראל, לאחר תקופה ארוכה שהתאפיינה בהיעדר תכנון לאומי סדור, חוסר ודאות תכנונית ומחסור בתשתיות מתקדמות. במשרד להגנת הסביבה רואים בהחלטה נדבך מרכזי במהפכת הפסולת שמקודמת בשנים האחרונות. לאחר שנים שבהן התחום פעל ללא מסגרת תכנונית כוללת, מקודם כיום מהלך לאומי שמטרתו לצמצם באופן משמעותי את היקפי ההטמנה, להרחיב את ההפרדה במקור, להגדיל את היקפי המיחזור ולקדם מעבר הדרגתי לכלכלה מעגלית - שבה פסולת חדלה להיות מטרד והופכת למשאב. במסגרת ההחלטה הוסמכו החברות הכלכליות לפעול כגופים מתכננים להכנת תוכנית תשתית לאומית, שתבחן את הצרכים העתידיים של משק הפסולת בישראל, תמפה אזורי עדיפות ותציע פריסה מיטבית של מתקני קצה. בין היתר תידרש התוכנית למתקני מיון, מיחזור והשבת פסולת לאנרגיה, תוך איזון בין שיקולים סביבתיים, תכנוניים, כלכליים וחברתיים. התוכנית תגובש בליווי מקצועי של המשרד להגנת הסביבה ובשיתוף משרדי הממשלה הרלוונטיים, מוסדות התכנון והרשויות המקומיות, ותשמש תשתית תכנונית ארוכת טווח להקמת מתקנים חיוניים למשק הפסולת. מטרתה לאפשר קידום מסודר של תשתיות, להפחית חסמים תכנוניים ולבסס ודאות למשק, כחלק מיישום המדיניות הלאומית להפחתת הטמנה ולעמידה ביעדי המיחזור של ישראל. המהלך משתלב ברצף צעדים שמקדם המשרד במסגרת אסדרת משק הפסולת, שנועדו לייצר יציבות לאחר שנים של חוסר בהירות. בשנת 2025 קודמו, בין היתר, תזכירי תיקון לחוק הפיקדון ולחוק האריזות, תיקון לחוק שמירת הניקיון להבטחת רציפות שירותי הפסולת, והשלמת נוסח מוסכם לחוק פסולת בניין לקראת קריאה שנייה ושלישית. במקביל מקודם מישור תשתיתי הכולל הקמה, הרחבה וקידום של מתקני קצה מתקדמים ברחבי הארץ, לאחר קידום והקמת מתקן הקצה הראשון לטיפול בפסולת. בשבוע החולף כינס המשרד לראשונה צוות בין־משרדי לאסדרת משק הפסולת, בהשתתפות נציגי השלטון המרכזי והמקומי, כחלק מהעמקת שיתוף הפעולה בין כלל הגורמים האמונים על יישום המדיניות בשטח.