במהלך הדיון עלה גם חשש נקודתי שהציגו חברי כנסת ביחס לרשות האסדרה, על-רקע התבטאות של שר התקשורת שלמה קרעי בדבר רצונו לפעול לסגירת הרשות. השאלה שנשאלה הייתה אם נציג גוף שמצוי במוקד כזה עלול להיפגע בניטרליות שלו. מקדסי השיב שאין בסיס לחשש כזה, והוסיף כי אם הרשות תיסגר – הדבר ייעשה בחקיקה, ובהתאם יימצא בעל תפקיד חלופי. במקביל, עלתה מהדיון גם שאלת “המאסדר החדש” עצמו. מקדסי טען כי סמכויות ההתערבות של המאסדר יהיו “צרות יותר” משל הגופים הקיימים, אך הדגיש חידוש מרכזי: הפיקוח יחול גם על שחקני OTT, שלדבריו מצויים כיום ב”ואקום” שמחייב תיקון. חלק מהמשתתפים ביקשו לשמוע בהמשך פירוט מדויק יותר ביחס לסמכויות האכיפה והעיצומים. סעיף 23 במראה: כוח היו"ר והסעיפים שטרם נקראו המחלוקת על “יו"ר מנכ"ל” ניזונה לא רק מעקרון, אלא גם מהשלכות על סעיפים מאוחרים יותר שנרמזו כבר מוקדם: נטען כי שילוב של סמכויות הקשורות להפסקת כהונה, יחד עם אפשרות לפעילות בהרכב חסר, עלול להפוך את ההצהרה “אין וטו” לתוצאה מעשית אחרת. אסף גרינבאום מטעם קשת ורשת אף טען שהנוסח מעניק ליו"ר “כוח אדיר”, והפנה לסעיפים שנותנים אפשרות להדיח חבר ועדה, לצד סעיף שמאפשר פעילות גם בהרכב מצומצם. כאן נרשמה תפנית: מקדסי הודיע שביחס לסמכות להעביר חבר ועדת איתור מכהונה – “מבחינתנו אפשר לבטל את סעיף 29”. המשמעות הייתה ברורה: לצד ההגנה על המודל המבוזר, משרד התקשורת אותת על נכונות לקצץ “כלים” שעלולים להעצים את יו"ר הוועדה מעבר למה שהוצג כ”השפעה מדודה”. סעיפים 26-24: סייגים, זיקות ומה קורה בזמן כהונה הדיון עבר לפירוט תנאי סף וסייגים למינוי חברי ועדת האיתור, ובהם מגבלות על מי שהורשע בעבירות מסוימות או מצוי בהליך פלילי פעיל, מי שאינו אזרח ישראלי, מי שהייתה לו זיקה אישית, עסקית או פוליטית בשנים שקדמו למינוי, וכן מגבלות על מי שעוסק בהספקת תכנים ובכלל זה חדשות, ועל מי שיש לו קשרים חוזיים מהותיים עם הרשות. במרכז הסעיפים הללו בלטו שלוש מחלוקות:

• מי קובע “קלון” והאם נדרש מנגנון מוגדר יותר מראש, ולא רק שיקול דעת של “הגורם הממנה” בתיאום ייעוץ משפטי. נוגה רובינשטיין ציינה שבחקיקות אחרות נקבעים לעיתים הסדרים מפורשים יותר, והזהירה מפני “תקלות רבות” בנוסח.

• האם נכון להוסיף מגבלה על מי שהיה מועמד לכנסת בשלוש השנים שקדמו למינוי גם ביחס לחברי ועדת האיתור. ההצעה עלתה בדיון וזכתה לתמיכה, בין היתר מצד ח"כ טל מירון.

• ההבחנה בין “סייג במועד המינוי” לבין “איסור זיקה מתמשך בזמן כהונה” לא הוצגה כמסודרת די הצורך, ונציגים ביקשו ליישר קו כך שההסדרים יחולו באופן ברור גם במהלך הכהונה. הובהר כי סעיפים מאוחרים יותר נועדו להשלים את התמונה, אך גם הוסכם שיש מקום לבדיקה ולדיוק.

במקביל נידונה שאלת “צינון”. במשרד התקשורת נטען כי צינון אינו בהכרח רכיב בסעיף “סייגים”, אלא כלי של ניגוד עניינים פרטני, כדי לא לשתק את האפשרות למצוא מועמדים. מנגד נטען שבשדה תקשורתי שבו קשרים אינם תמיד כספיים, השארת הכל לשיקול דעת תיצור אי־ודאות ותעודד מאבקים סביב מראית עין. סעיפים 28-27: איך מאתרים מועמדים, וכמה שקיפות אפשר לשאת סעיף 27 מתווה את הליך איתור המועמדים לנציגי הציבור במועצה: “קול קורא” לציבור, אפשרות לפנייה יזומה למועמדים, ובחירה על בסיס כשירות. סעיף 28 קובע שהחלטות יתקבלו ברוב קולות, ומותיר לוועדה לקבוע לעצמה נהלי עבודה. שלושה מוקדי ביקורת בלטו:

• פרסום ונגישות - ח"כ טל מירון ביקשה שהקול הקורא יפורסם באופן רחב יותר מאשר באתר המשרד בלבד, עם הנגשה של תנאי הכשירות בתוך ההודעה עצמה, וכן העלתה דרישה להנגשה בשפות נוספות. עלתה גם מחלוקת על משך זמן הפרסום המקובל.

• פנייה יזומה - נטען שהסמכות לפנות למועמדים ביוזמת הוועדה עלולה לייצר “מעגל סגור”. מנגד נטען שיש מועמדים איכותיים שלא יגישו מועמדות ללא פנייה. נוגה רובינשטיין הציעה שמקרה של פנייה יזומה יחייב גילוי נאות.

• “מגוון הדעות הרווחות בציבור” - הסעיף נתפס עמום וקשה למדידה. עו"ד ליברוס הזכירה את מסקנת ועדת לנדס שהעדיפה מקצועיות על “מגוון”, ומקדסי עצמו הודיע כי מבחינת משרד התקשורת ניתן להסיר את הסעיף אם הוועדה תסבור שאין בו צורך. הוא הוסיף שהמשרד בכיוון של הגדלת מספר נציגי הציבור, מה שעשוי לשנות גם את הדיון סביב “מגוון”.

ברקע עלתה דרישה לחייב רישום פרוטוקולים בוועדת האיתור או לפחות לפרסם עיקרי החלטות עם נימוקים. מנגד הועלתה הסתייגות מפני חשיפה של דיונים פרסונליים שעלולה לפגוע במועמדים. סעיפים 32-29: העברת חבר מכהונה וקוורום – החשש משיתוק מול חשש מעוצמה סעיף 29 עוסק בהפסקת כהונת חבר ועדת האיתור. בדיון נטען שהסמכויות מרוכזות מדי אצל יו"ר. מנגד הוצג צורך מעשי למנוע מצב שבו הוועדה משותקת בגלל חבר שאינו מתפקד. כאמור, משרד התקשורת אותת על נכונות להסיר עילות מסוימות ולבחון מחדש את הסעיף. סעיף 30, המכיר בתוקף פעולות הוועדה גם בהרכב חסר, עורר מחלוקת חריפה בשל רף מינימום נמוך. עלתה הצעה להעלות את הרף לשלושה, ואף לארבעה, כדי לצמצם תרחישים שבהם מתקבלות החלטות בהרכב מצומצם מדי. בייעוץ המשפטי הובהר שאין רצון לבטל את הסעיף כליל, כדי לא ליצור זכות וטו לכל חבר על כינוס הוועדה, אך הוסכם שיש צורך באיזון. סעיפים 32-31 נגעו לגמול לחבר ועדת האיתור שאינו עובד גוף מתוקצב או נתמך, ולהכרזה על ועדת האיתור כגוף מבוקר. ח"כ טל מירון העלתה את החשש שאיש אקדמיה עשוי שלא להיות זכאי לגמול אם הוא מגיע מגוף נתמך, למרות ההשקעה הנדרשת, והבקשה הייתה להציף את הסוגיה מול הגורמים הרלוונטיים.

והיוצרים? הבטחה “דרמטית”, בלי לוח זמנים פרק היצירה לא נפתח לדיון מלא, אך נציגי היוצרים העלו טענות על שחיקה בהפקות המקור ועל דחייה מתמשכת. יו"ר הוועדה גלית דיסטל אטבריאן השיבה בהבטחה מפורשת: “קורים דברים דרמטיים מאחורי הקלעים. אנחנו מתקרבים לפריצת דרך משמעותית מאוד”. הדרישה מנגד הייתה להוציא את פרק היצירה ממסלול העיכוב של פרק המועצה ולדון בו בנפרד. הוועדה סיכמה כי משרד התקשורת והייעוץ המשפטי יחזרו עם תשובות ונוסחים מתוקנים לסעיפים שנפתחו מחדש, תוך הדגשה שהדיון הבא יהיה ממוקד בתיקונים ולא פתיחה מחודשת של שעות דיון.