יו"ר הוועדה, ח"כ פרידמן, הדגישה במהלך הביקור: "ביד ושם נעשית עבודה בעלת חשיבות לאומית ובינלאומית, לא רק לשימור זיכרון העבר אלא גם להעברת המורשת לדורות הבאים". לדבריה, הביקור נועד להעמיק בהיכרות עם תהליך איסוף השמות, להבין את משמעות המחקר ואת האתגרים הכרוכים בשימור הזיכרון לאורך זמן.
יו"ר יד ושם,
דני דיין, הציב את המאמץ בהיבט רחב יותר ואמר: "איתורם של חמישה מיליון שמות הוא גם הישג וגם תזכורת למחויבות שטרם הושלמה. מאחורי כל שם נמצאים חיים שלמים: ילד שלא זכה לגדול, הורה שלא שב הביתה, קול שנדם לעד". לדבריו, החובה המוסרית היא להבטיח שכל קורבן ייזכר ולא יישאר בעילום שם.
בדבריו חשף דיין יוזמה חדשה: הקמת מרכז חינוכי ראשון של יד ושם מחוץ לישראל, שייפתח בגרמניה. לדבריו, המרכז "יסייע בהרחבת הפעילות החינוכית של יד ושם בגרמניה ובמדינות שכנות, יתמודד עם תופעות של עיוות וטריוויאליזציה של השואה, ויהווה עמוד תווך במאבק באנטישמיות".
מנכ"ל יד ושם, צביקה פייראיזן, התייחס למפנה הדורות ואמר כי המוסד נערך מזה שנים למציאות שבה מספר שורדי השואה הולך ופוחת. "האחריות לשאת את לפיד הזיכרון עוברת מדור השורדים לדורות הבאים", אמר, ופירט שורה של מהלכים חינוכיים, בהם תיאטרון "לגעת בזיכרון", הפיכת כיתות לימוד למרחבי שיח והכשרת מספרי עדויות. לדבריו, יד ושם ממשיך לחשוב קדימה ולרתום טכנולוגיה וחומרים היסטוריים כדי להבטיח שהזיכרון יישאר חי.
בתום הסיור ציינה ח"כ יסמין סאקס פרידמן כי הוועדה עומדת לרשות הנהלת יד ושם בכל צורך, לרבות קידום תקציבים ועבודה מול משרד החינוך וגורמים ממשלתיים נוספים, והדגישה כי תפעל לחיזוק שיתופי פעולה שיבטיחו את המשך העשייה בתחום הזיכרון והחינוך.