לטענת אלעזר, סמוך לאחר פרסום כתבת התחקיר פתחו הנתבעים כנגדו במסע הכפשות אובססיבי, בלתי פוסק וחריג בהיקפו בכל קנה מידה, במסגרתו פרסמו עשרות רבות של פרסומים מכל סוג אפשרי - טקסטים, תמונות, סרטונים, פניות ישירות למעסיק ועוד. זאת במגוון פלטפורמות מדיה אשר המשותף לכולן הוא ההכפשה, ביזוי והשפלה קיצוניים שלו במטרה מוצהרת לפגוע בו, לבזות אותו בעיני הציבור, להכתימו בעיני מעסיקיו, לפגוע בעיסוקו ובמשלח ידו ולגרום לו לנזקים חמורים.
במסגרת הפרסומים הללו, טוען אלעזר, נוהגים הנתבעים להצמיד לשמו את הכינוי "נוכל" בדרך קבע ולטעון נגדו טענות חמורות מאין כמותן. כך בין היתר טענו נגדו כי הוא מושחת, עבריין וכי שיבש חקירת רצח, חזרו שוב ושוב על כך שמתנהלות כנגדו חקירות פליליות לרבות באגף החקירות המיוחדות במטה הארצי של משטרת ישראל, וכי הוא עצור בתחנת משטרה. עוד טענו כי הוא סובל מבעיה נפשית, מקבל שוחד בתמורה לגניזת כתבות, עושה עבודתו במרמה ומתוך מטרות זרות ומושחתות באופן בלתי מקצועי, ועוד דברים מזעזעים ומכפישים אשר הדעת מסרבת ואינה יכולה להכיל.