כבר בפתח הדיון הבהיר יו"ר הוועדה ח"כ צבי סוכות כי מוקד העיסוק הפעם הוא תקציבי הארגון והיעדר הפיקוח עליהם. בדברים שנשא במהלך הדיון פנה ישירות למזכ"ל הסתדרות המורים, שכאמור נעדרה מהישיבה: "יפה בן דויד, אנחנו מעבירים לך כסף ואנחנו רוצים לדעת מה קורה עם אותם מאות מיליונים. לא לבוא ולספר לכנסת מה עושים עם הכסף, זה עוד חלק בצפצוף על הכנסת ועל האזרחים". לדבריו, הוועדה לא תשלים עוד עם מצב שבו כספים בהיקף כה גדול מועברים ללא פיקוח: "אנחנו נפסיק את המציאות שבה מאות מיליונים מועברים לידיכם בלי שלאיש יש בקרה ופיקוח למי מחלקים ולמי לא. נמשיך להתעקש בכל הכלים ברשותנו להביא שקיפות". הודאה רשמית: אין בקרה על חלוקת הכסף סוניה פרץ, סמנכ"ל כוח אדם בהוראה במשרד החינוך, אישרה בדיון כי המשרד אינו מפקח בפועל על השימוש בתקציבים המועברים לארגוני המורים. לדבריה, המסגרת המשפטית הקיימת מבוססת על הסכמים ישנים: "כל תקציב מחויב בדיווח ביצוע, כך לפי המסגרת המשפטית הקיימת בהסכמים שנחתמו וזה הולך אחורה להסכמים משנות השמונים. מאז מעדכנים רק את הסכומים. אנחנו מעבירים את התקציבים לארגונים והם בונים את תוכנית העבודה שלהם". כאשר נשאלה אם המדינה בוחנת כיצד מחולקים הכספים בפועל, השיבה פרץ בפשטות: "אנחנו לא מבקרים את זה". כאן בדיוק מתחדד הפער שעליו הצביעו גם מסמכי הרקע שנידונו בתקופה האחרונה סביב שקיפות תקציבית בארגוני המורים: המדינה מתנה העברות בדיווח ביצוע, אך בהיעדר בדיקה ממשית של התוכן, התבחינים והחלוקה בפועל, הדיווח הופך לטכני בלבד, בלי אחריות ובלי יכולת אכיפה. המספרים נחשפים: כך זורמים עשרות מיליונים במהלך הדיון הציגה פרץ פירוט של התקציבים המועברים מדי שנה ללא פיקוח ממשלתי ישיר:

• לקרן הרווחה נקבע בשנת 2002 סכום של 12 מיליון שקלים להסתדרות המורים, ובשנת 2025 נוסף לו תקציב של 17 מיליון שקלים להסתדרות המורים בלבד.

• כ־15 מיליון שקלים מועברים לארגון המורים, וכ־17 מיליון שקלים נוספים להסתדרות המורים לקרן לקידום מקצועי, שבה יושבים שני נציגי מדינה.

• לפעולות חברה ותרבות מועברים 2.5 מיליון שקלים להסתדרות ו־840 אלף שקלים לארגון המורים.

• עבור תשלום דמי חבר לאגודות מקצועיות מעביר משרד החינוך 54 מיליון שקלים להסתדרות ו־23 מיליון שקלים לארגון המורים.

יו"ר הוועדה הקשה על הדברים ושאל: "המדינה מעבירה כסף בלי לדעת למה זה מחולק, בלי שקיפות ובלי בקרה? האם יכול להיות שאת 17 מיליוני השקלים יחלק הארגון למי שהוא רוצה ואז בית ספר אחד יקבל ובית ספר אחר יקבל אפס?" ופרץ השיבה: "אנחנו לא מבקרים את זה". מאות מיליונים בשנה ודוחות מבוקרים הוויכוח בכנסת אינו מתרחש בחלל ריק. הדוחות הכספיים המבוקרים של הסתדרות המורים לשנים 2023-2022 מציגים מחזור פעילות מאוחד בהיקף של מאות מיליוני שקלים, ובשנת 2023 המחזור המאוחד הגיע לכ־697 מיליון שקלים. הדוחות ערוכים לפי כללי חשבונאות מקובלים, ומציגים תמונה חשבונאית מסודרת. אלא שזו בדיוק נקודת המחלוקת: דוח כספי יכול להיות תקין ומבוקר, ועדיין להשאיר שאלות ציבוריות פתוחות. הדוחות אינם מיועדים להסביר לציבור כיצד מתקבלות החלטות על חלוקת כספים שמגיעים מהמדינה, מה התבחינים, מי נהנה בפועל, ומה קורה כאשר יש פער בין היעד התקציבי לבין הביצוע בשטח. במילים אחרות, תקינות חשבונאית אינה שקיפות ציבורית. עוד נקודה שמחריפה את התמונה היא מבנה הפעילות: הסתדרות המורים פועלת לצד גופים נלווים ותאגידים מוחזקים, וחלק מן הפעילות הכלכלית מתפרש על פני יותר מישות אחת. התוצאה היא תמונה מפוצלת שמקשה על הציבור להבין את מלוא ההיקף והזרימה בין הגופים. האוצר: אין תקדים לגופים כאלה דן פיקמן, נציג אגף התקציבים במשרד האוצר, הצטרף לביקורת והבהיר כי מדובר במצב חריג: "יכול להיות שהיינו מעדיפים שחלק מהתקציבים יועברו ישירות למורים ולא דרך ארגונים, אבל אלו ההסכמים שנחתמו עם המדינה". לשאלת היו"ר האם קיימים גופים נוספים המקבלים תקציבים בהיקף כזה ללא בקרה, השיב פיקמן: "אני לא מכיר עוד גופים שמקבלים מיליונים בלי בקרה". רשות התאגידים: פיקוח פורמלי, לא פיקוח על חלוקה תמר בן עמי מרשות התאגידים הציגה את תמונת הפיקוח על אגודות עותומאניות, ובהן ארגוני העובדים. לדבריה, התקנות שאושרו בשנת 2021 מחייבות הגשת דיווח שנתי, ובכלל זה התאמות ייחודיות לארגוני עובדים ומעבידים. בן עמי ציינה כי אגודות שמסדירות הסדר עיון פנימי לחבריהן עשויות להיות פטורות מהגשת חלק מהדוחות, והוסיפה: "למיטב ידיעתי, הסתדרות המורים וארגון המורים הגישו את כלל הדוחות". עם זאת, גם מדבריה עלה כי מדובר בפיקוח פורמלי: הוא עוסק בדרישות דיווח והגשה, ולא בבחינה שיטתית של ייעוד כספי המדינה וחלוקתם בפועל.

שקיפות או פגיעה בהתאגדות ח"כ נעמה לזימי (העבודה) הזהירה מפני מה שהגדירה ניסיון לפגוע בזכויות עובדים: "זה חלק מתפיסת עולם של פגיעה בזכותו של האדם העובד לדרוש את זכויותיו". לדבריה, דיון בשקיפות ובמינהל תקין הוא לגיטימי, אך יש להיזהר מגלישה לפגיעה בארגון עצמו: "אם זה לא גולש לפגיעה בארגון ובזכויות העובדים, אני מקבלת את הדיון". מנגד, טל לוריא, מייסד "מורים מובילים שינוי", הציג תמונה רחבה יותר והזכיר כי בעשור האחרון הועברו לארגוני המורים כ־2 מיליארד שקלים מכספי ציבור, ללא מנגנון בקרה שוטף וללא שקיפות פומבית. לוריא טען כי גם בסוגיית השי לחג קיימת בעיה מבנית: הכסף מועבר לארגונים ולא ישירות לעובדי המדינה, באופן שמוביל לדבריו לפגיעה במורים שאינם חברי ארגון ולפערים בחלוקה. כשל ידע בסיסי: המדינה לא יודעת כמה חברים יש, ועדיין מעבירה כסף אחד החיצים החדים ברקע לדיון נוגע לשאלה פשוטה שהפכה למביכה: על סמך אילו נתונים המדינה מחלקת תקציבים בין ארגוני המורים. במסמכים שנכתבו בעקבות בקשות חופש מידע נטען כי משרד החינוך הודה שאין בידיו נתון מלא על מספר החברים בכל ארגון, אף שדמי חבר נגבים מתלושי השכר. אם הנתון אינו מצוי בידי המשרד, נשאלת השאלה על סמך מה נקבעת חלוקת הכספים, ואם הוא כן מצוי, מדוע אינו מוצג במסגרת שקיפות ציבורית בסיסית. לא רק שקיפות, גם מנגנון בתום הדיון קראה ועדת החינוך למשרד האוצר לבחון העברת תקציבים ישירות למורים, במקום באמצעות ארגוני העובדים. הקריאה הזו מסמנת שינוי גישה אפשרי מצד הכנסת: מעבר מדיון עקרוני בשקיפות לשאלת עצם המנגנון שבאמצעותו מועברים כספי הציבור. ברקע לדיון עולות גם הצעות מעשיות שנשמעות בשיח המקצועי, שאינן מחייבות בהכרח חקיקה מיידית: פרסום פומבי קבוע של כל העברה, קביעה של תבנית אחידה לדיווח ביצוע עם מדדי תפוקה ותוצאה, הפרדה חשבונאית מלאה לכספי מדינה ייעודיים, וביצוע ביקורת חיצונית מדגמית. לצד זאת, יש מי שמציעים מהלכים עמוקים יותר: להתנות תקצוב בדיווח מאומת על מספר חברים, להפסיק את התיווך בשי לחג ולהעבירו ישירות לעובדים, ואף לקדם תיקון חקיקה שיחיל סטנדרטים של שקיפות ובקרה על אגודות עותומאניות המקבלות כספי ציבור.