ועדת הפנים והגנת הסביבה קיימה (19.1.26) דיון מקיף בשאלת האכיפה בתחום שמירה על מקרקעין, על-רקע נתונים המעידים על היקף נרחב של הריסות מבנים בלתי חוקיים מחד-גיסא, וקשיים מתמשכים באכיפה בפועל מאידך-גיסא. הדיון נערך בראשות ח"כ יצחק קרויזר, יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, שדרש ממשרד המשפטים התייחסות כתובה ומגובה בנתונים לתופעת עיכובי הביצוע של צווי הריסה. לדבריו, תלונות חוזרות מצד המשטרה ורשות מקרקעי ישראל מצביעות על כך שעיכובים אלה פוגעים באופן ממשי ביכולת האכיפה נגד פלישות לקרקעות ציבוריות.

נתוני האכיפה והקשיים המשפטיים

שירה תם, מנהלת החטיבה לשמירה על הקרקע ברשות מקרקעי ישראל, הציגה סקירה ארצית של פעילות האכיפה, לרבות שימוש במערכת טכנולוגית לזיהוי מוקדם של פלישות. לדבריה, אחד האתגרים המרכזיים הוא אכיפה בקרקעות בבעלות משותפת, מושע, שבהיעדר כלים משפטיים יעילים נדרשים הליכי פירוק שיתוף מורכבים וממושכים. עוד ציינה מחסור בכוח אדם משפטי ותופעה מתרחבת של עיכובי ביצוע ברגע האחרון, לעיתים גם לאחר פסקי דין חלוטים. לדבריה, מצבים אלה גורמים לבזבוז משאבים ציבוריים ולפגיעה באפקטיביות האכיפה. בדיון עלו גם פלישות לשטחי אש ולשטחים שבאחריות צה"ל. המשתתפים טענו כי היעדר אכיפה מספקת באזורים אלה מוביל לפלישות, לפעילות עבריינית ולפגיעה בטבע. יו"ר הוועדה מחה על היעדרות נציגי צה"ל ומשרד הביטחון מהדיון. המשטרה: עיכובים פוגעים ביכולת הפעולה עו"ד טלי רוזנצוויג ממשטרת ישראל הציגה נתונים מהשנה החולפת: כ־5,742 מבנים נהרסו בשנת 2025. מתוכם כ־1,500 נהרסו ביוזמת המדינה, וכ־4,340 היו הריסות עצמיות שבוצעו בעקבות הליכי אכיפה. לדבריה, צווים לעיכוב ביצוע של צווי הריסה הניתנים ברגע האחרון על-ידי בתי המשפט פוגעים ביכולת האכיפה של הרשויות המנהליות, לאחר שכבר הושקעו משאבים בהיערכות לביצוע הצווים. מנציגי משרד המשפטים נמסר בדיון כי תיקים שבהם מתעוררת שאלה של בעלות על הקרקע הם תיקים מורכבים במיוחד, המחייבים בחינה משפטית מעמיקה. השטחים הפתוחים והעדויות מהשטח מתן נחום, רכז שמירה וטבע בחברה להגנת הטבע, אמר כי השטחים הפתוחים הם משאב ציבורי הולך ונעלם, וכי לא רק היקף הפלישה קובע אלא גם רגישות השטח. הוא הביא כדוגמה את נחל מודיעין, שם בוצעה השתלטות על שטח והוקמו מבנים יבילים, תוך טענה להיעדר מענה אפקטיבי מצד גורמי האכיפה. מירי פוקס, תושבת מודיעין, תיארה פלישות חמורות באזור פתוח סמוך לעיר, המכונה על-ידי תושבי האזור עמק הצבאים. לדבריה, מדובר בשטח הכולל עתיקות, נחל וחיות בר בסכנת הכחדה, שבו נגרמת פגיעה מתמשכת בטבע, זיהום וסכנה לציבור, חרף פניות חוזרות לרשויות. נציגת עמותת רגבים ציינה כי על-פי דוח שהפיקה העמותה ניכרת ירידה בהיקף הבנייה הלא חוקית, לצד עלייה באכיפה נגד פולשים לקרקעות. עם זאת אמרה כי בירושלים ובצפון הארץ המצב חמור במיוחד, והמליצה להקים מנהלת אכיפה ייעודית לירושלים ומנהלת ייעודית לצפון. בסיום הדיון בירך יו"ר הוועדה על פעילות האכיפה ועל שיתופי הפעולה הקיימים, ובפרט על ההצלחות שנרשמו בדרום. הוא קרא להעתיק את מודל מנהלת הדרום גם לירושלים ולצפון, נוכח המצב החמור באזורים אלה. עוד הודיע כי יפנה למנהל האזרחי לבירור המצב באזור עמק הצבאים שבחבל מודיעין, וכי יקיים דיון המשך בנושא שימוש חורג בקרקע פרטית. בנוסף חזר על דרישתו ממשרד המשפטים להעביר לוועדה התייחסות כתובה ומגובה בנתונים לתופעת עיכובי הביצוע והשפעתם על האכיפה בפועל.