הדיון בוועדה לביקורת המדינה על דוח מבקר המדינה בנושא זיהומים סביבתיים במפרץ חיפה נפתח (20.1.26) על קו תפר דק: מצד אחד הצהרת ביטחון של המועצה הלאומית לכלכלה כי יעד פינוי המתחם עד 2029 נמצא בהישג יד, ומצד שני טענה עירונית ל"אובדן שליטה" בשטח, כשברקע דוח שמשרטט גם התקדמות ממשלתית וגם פערים מטרידים בפיקוח, בשקיפות ובהיערכות. יו"ר הוועדה, חבר הכנסת אלון שוסטר, תיאר את היקף הבעיה במונחים של מטרופולין שלם: "מפרץ חיפה הוא מטרופולין ענק של 1.2 מיליון תושבים החיים בצל זיהום אוויר קשה". שוסטר הוסיף כי גם אם אין הוכחה לקשר סיבתי בין הזיהום לתחלואה, לשיטתו אין בכך הצדקה לדחיית הפינוי: "לא ייתכן שהאינטרס הציבורי יהיה קורבן של גרירת רגליים תכנונית או תקציבית". המועצה הלאומית לכלכלה: יעד 2029 עומד, אבל הדוח מזהיר מהחסמים הפרופסור אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הציג מסר אופטימי: "אנחנו מתקדמים ועומדים בתאריך היעד של 2029. זהו הפרויקט הכי גדול שנעשה אי-פעם בישראל, והוא יקבע איך ייראה הצפון". במקביל, בדוח מבקר המדינה מתוארת תמונת סיכון שמצננת את הביטחון הזה: המועד להפסקת הפעילות הפטרוכימית ב-2029 נקבע בתוכנית העבודה של ועדת ההיגוי והמינהלת, אך לא עוגן בהחלטת ממשלה מחייבת, ולכן מידת המחויבות לעמוד בו פחותה, והדרך לשם רצופה אי־ודאות תקציבית, קשיים באישור תוכניות תשתית חלופיות, משא-ומתן מול מפעלים וסיכון לכישלון מכרזים להקמה ולאחסון אנרגיה.