היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, סבורה שעל בג"ץ לבטל את החלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל. מיארה הגישה (20.1.26) את תגובתה לעתירות נגד הסגירה, והיא חוזרת בה על העמדה שהציגה בפני הממשלה לפני ההחלטה. לדברי מיארה, "ההחלטה על סגירת התחנה התקבלה בבהילות, בתוך שבועות בודדים. נראה כי המטרה סומנה מראש. הדרך להשגתה גובשה כך שתבטיח את התוצאה המיוחלת, בלא בחינת חלופות ותוך התעלמות מהפגיעה בחופש הביטוי הנובעת מעצם השתקת קולה של התחנה ומהצטרפות המהלך למכלול כולל של פגיעה בחופש העיתונות בישראל. והכול, בלוח זמנים של חודשים בודדים לפני תחילתה של מערכת הבחירות הכלליות לכנסת. "לא רק שנראה כי המטרה סומנה מראש, גם הצורך בביצוע צעדים אלה בלוחות זמנים מהירים מחזק את הרושם המדובר, ובכלל זה לעניין ענייניות השיקולים שבבסיס ההחלטה. בכל אלה, יש כדי להצביע על ההתעלמות מכובד המשקל של הסוגיה ולפגמים השונים שנפלו בהחלטת הממשלה - במישור התהליכי והמהותי".

חשש כבד לגורל התקשורת

מיארה סבורה, כי בשלב זה יש להוציא צו על תנאי שיורה לממשלה לנמק מדוע לא תבוטל החלטתה. היא גם אומרת כיצד לדעתה צריך להסתיים ההליך: "החלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל אינה יכולה להיוותר על-כנה, הן במישור הסמכות, הן במישור ההחלטה לגופה, ובוודאי בהצטבר מכלול הפגמים, ודינה בטלות, ועל כן יש לקבל את העתירות וליתן צו מוחלט". מיארה מכירה בכך שהמצב בו צה"ל מפעיל תחנת שידור הוא אנומלי, אך אומרת שהוא כבר חלק מן המציאות התקשורתית בישראל. החלטת הממשלה "היא נקודת מפגש בין שני תהליכים, האחד ארוך שנים ומתייחס לתחנת גלי צה"ל עצמה, והשני - מתרחש בכשלוש השנים האחרונות, ועניינו בהגבלת התקשורת החופשית ויצירת מנופי לחץ וצינון על התקשורת החופשית, כחלק מסדרה של צעדים ממשלתיים ופרלמנטריים בתחום התקשורת, על רכיביה השונים". עתידה של גל"ץ נדון פעמים רבים והוצעו מתווים שונים, אך זוהי הפעם הראשונה בה מוחלט לסגור אותה, ממשיכה מיארה. ואילו לגבי ענף התקשורת היא אומרת שהוא "נתון בשנים האחרונות תחת סדרה של צעדים מינהליים וחקיקתיים, אשר בוודאי בהצטברותם יש לעורר חשש כבד לשינוי אופיים העצמאי של רכיבים מרכזיים בו, בדגש על שידורי החדשות, וליכולתה של התקשורת הישראלית למלא את תפקידה החיוני בדמוקרטיה כ'רשות רביעית'". בשל מצב זה, חוות הדעת של הייעוץ המשפטי משנת 2022 ולפיה ניתן לסגור את גל"ץ, שוב אינה תקפה. "ההחלטה על סגירת גל"ץ אינה עומדת אפוא בבדידותה, אלא משתלבת כחלק מובנה במכלול המהלכים שמגמתם אחת - שינוי יסודי של שוק השידורים הישראלי, החלשה ברורה וניכרת של שוק השידורים בישראל בדגש על שידורי חדשות ואקטואליה, ציבוריים ומסחריים גם יחד; צמצום שוק הדעות; ושימוש בכוח השלטוני, בפועל ובכוח, נגד כלי תקשורת שסר חינם בעיני השלטון, לרבות בעיתונות הכתובה".

פגמים יסודיים בהחלטת הממשלה

לדעת מיארה, "החלטת הממשלה לוקה בפגמים יסודיים: ראשית, היא התקבלה בהעדר סמכות, שכן נדרש לעגנהּ בחקיקה ראשית, בהיותה חלק מרכזי במכלול שלם של שינוי פני התקשורת הישראלית המתרחש בעת הזו; ושנית, אף במנותק משאלת הסמכות, היא לוקה בפגמים מהותיים וחמורים במישור תקינות ההליך ושיקול הדעת. פגמים אלה, כל אחד בפני עצמו, ושניהם ביחד, מובילים למסקנה חד- משמעית כי ההחלטה אינה יכולה לעמוד ודינה בטלות". מיארה מצביעה על "פגמים חמורים שנפלו בכל הנוגע להרכב הוועדה המייעצת [שהמליצה על סגירת התחנה - א.ל]; בחשש שלא ניגשה למלאכה בנפש חפצה; ובתשתית העובדתית הרעועה העומדת ביסוד המלצותיה ואשר אינה תומכת בהן די הצורך, ודאי בשים לב לכובד משקלה של ההחלטה שעל הפרק. "ניכר כי הוועדה המייעצת לא מילאה את תפקידה הבסיסי לשמש כחיץ מקצועי ובלתי תלוי הבוחן בעין מקצועית ואובייקטיבית הכרעה רגישה דוגמת סגירת כלי תקשורת, טרם העברת המלצתה בעניין לרשות המבצעת, שעה שלא קיימת מסגרת אחרת החולשת על קבלת ההחלטה ומתווה את שיקול הדעת של הרשות המבצעת בעניין". היא מעלה את החשש ש"אופן הטיפול בנושא הושפע משיקולים זרים הנוגעים לתפיסת גורמי ממשלה כי מדובר בערוץ תקשורת 'לעומתי' לממשלה". התגובה הוגשה באמצעות עוה"ד ענר הלמן, יונתן נד"ב, גיא ורדי ויעל קולודני-ערבה.