ארנון בר-דוד יוכל לחזור בעוד שבועיים לתפקידו כיו"ר ההסתדרות - קובע (20.1.26) שופט בית המשפט המחוזי מרכז, דרור ארד-איילון. הוא דחה את ערעורו של בר-דוד על איסור העיסוק ועל האיסור להיכנס למתקני ההסתדרות, אם כי קיצר את התקופה משלושה חודשים לחודשיים - כך שהיא תסתיים ב-4.2.26. בר-דוד חשוד בקבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים והלבנת הון, בעיקר בשל קשריו עם סוכן הביטוח עזרא גבאי; הוא מכחיש את החשדות נגדו. החקירה הגלויה נפתחה בתחילת חודש נובמבר, בר-דוד היה עצור במשך קרוב לשבועיים ומאז נאסר עליו לכהן בתפקידו ולהיכנס למשרדי ההסתדרות. בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את בקשת המשטרה והרחיק אותו מתפקידו עד לתחילת חודש מארס. בדיון בערעור הציע ארד-איילון לצדדים להסכים על קיצור התקופה תוך שהמשטרה תוכל לשוב ולבקש להאריך אותה, אך לא הושגה הסכמה. "התמשכות הגבלות אלו עלולה לגרום פגיעה בלתי הפיכה בעורר, ובפרט לנוכח הצפי לבחירות בהסתדרות. כך, אם בסופו של דבר יימצא שאין יסוד להגשת כתב אישום בעבירות החמורות הנחקרות, אפשר שלא ניתן יהיה לרפא את הפגיעה", הוא מסביר. הצדדים הסכימו שקיים חשד סביר נגד בר-דוד והשאלה הייתה האם קיימת סכנה לשיבוש ההליכים המצדיקה את הטלת המגבלות. "עצם מעמדו הרם של חשוד במקום העבודה (או במקרים אחרים במקום העיסוק), ואף היותו הממונה או בעל הסמכות כלפי נחקרים בפועל או בכוח, אינו מהווה כשלעצמו אינדיקציה קונקרטית וממשית לקיומו של 'יסוד סביר לחשש' לפעולת שיבוש החקירה או לכוונת שיבוש", מדגיש ארד-איילון. "כל מקרה מחייב בחינה זהירה של נסיבותיו. ברי, שככל שבתנאי השחרור גלומה פגיעה משמעותית יותר בחשוד, כך נדרשת הבחינה להיות זהירה וקפדנית יותר", ממשיך ארד-איילון. הוא בחן את פעולות החקירה הצפויות ואת כיווני החקירה החדשים עליהם הצביעה המשטרה, וקבע: "לא מצאתי לקבל את טענת העורר, שאין כל יסוד סביר לחשש לשיבוש החקירה. אולם עוצמת החשש לשיבוש בעת הזו פחוּתה מכפי שמצא בית משפט קמא". בנוגע לעילת המסוכנות אומר ארד-איילון: "הביטוי 'יסוד סביר לחשש', מלמד שלא די בקיומה של אפשרות גרידא. אולם מהחומר שהוצג בפני לא נלמדת כוונה, נכונות או אף שאיפה לעבור עבירות דומות, קרי עבירות של קבלת שוחד או מינוי אנשים לתפקידים מטעמים זרים, ולנוכח מודעות כלל הגורמים בהסתדרות לחקירה, ובכלל זה נבחרי הציבור, היועץ המשפטי ומבקר ההסתדרות, ספק בעיני אם ניתן לעשות כן בעת הזו". עוד דוחה ארד-איילון את טענת המשטרה, לפיה קיים אינטרס ציבורי בהמשך הרחקתו של בר-דוד: "האינטרס הציבורי כולל גם את השאיפה להשלים את החקירה ביעילות, תוך שאיפה לגילוי האמת ותוך הגנה על טוהרה, ללא שתשובש ותוך הגנה על שלום הציבור; אך גם את ההגנה על זכויותיו של חשוד, ובמקרה שהגבלת חירותו פוגעת בצד שלישי, גם את האינטרסים של הצד השלישי. במקרה דנן יש לתת משקל גם לכך שמדובר בנבחר ציבור".