ח"כ דן אילוז הציג את “חוק אובר” כמהלך שאינו מצטמצם לתחבורה, אלא כמאבק ישיר ביוקר המחיה ובמה שכינה “הדיפ סטייט הכלכלי”. לדבריו, לאורך שנותיו בכנסת הוא רואה מקרוב שדלנים, קבוצות לחץ ופקידים שלטענתו מגנים על אינטרסים של “קומץ אנשים” באמצעות חסימת תחרות, בעוד הציבור משלם יותר וממתין זמן רב למונית. אילוז טען שהחוק הוא “הצהרת כוונות” נגד “גילדות” ומונופולים, והשווה את ההתנגדות לאובר להתנגדויות עבר לרפורמות תחרות בתחומים אחרים, לרבות רפורמת החלב. הוא קרא “לסיים את העידן הפטרנליסטי”, שבו המדינה “מנהלת” לאזרחים את החלטותיהם, והציג קו שמבחין בין תמיכה בענפים ועובדים לבין התנגדות ללוביים ולגילדות שמגבילים תחרות. בסיום הודה לשרת התחבורה על התמיכה והתמודדות עם לחצים, ציין את שיתוף הפעולה עם ח"כ משה פסל וח"כ איתן גינזבורג, וקרא לחברי הכנסת לתמוך בהצעה כדי לקדמה בקריאה הטרומית.

ח"כ משה פסל הציג את ההצעה כמהלך שאינו ניסוי אלא יישום של מודל מוכר. לדבריו, מדובר בתחבורה “שעובדת, יעילה, זולה, לטובת האזרחים”, הקיימת באירופה, בארצות הברית ובמדינות נוספות. הוא טען כי האפשרות לצרף נוסעים נוספים לרכב פרטי תוביל לא רק להוזלת מחירים אלא גם לצמצום פקקים, בין היתר משום שמשפחות יוכלו להסתפק בפחות כלי רכב. פסל התייחס בהרחבה לנהגי המוניות והדגיש את ההבחנה בין נהגים לבין בעלי הזכות הציבורית להפעלת מונית. לדבריו, נהגים רבים משלמים אלפי שקלים בחודש לבעלי הרישיון, ורבים מהם אף תומכים במהלך. ביחס לבעלי הרישיונות הבהיר: “החוק הזה לא יוכל לעבור בלי פיצוי. המדינה לא יכולה להגיד פתאום שהיה לכם נכס וממחר הוא שווה אפס”.

ח"כ איתן גינזבורג הציג את הצעת החוק כמהלך צרכני הכרחי שנועד לצמצם פער עמוק בין ישראל לעולם המערבי. הוא תיאר כיצד אזרחים ישראלים נהנים בחו"ל מתחבורה זמינה וזולה בלחיצת כפתור, אך נתקלים בארץ בתורים ארוכים ובמחסור במוניות, לעיתים אף בנתב"ג. לדבריו, בעולם קיימות חלופות מתקדמות – “ובישראל של 2026 אנחנו עדיין תקועים” – מצב שאותו הגדיר ככישלון מתמשך של המדינה. גינזבורג הדגיש כי “אובר הוא רק שם קוד” וכי מטרת החוק היא פתיחת שוק הצמא לתחרות, טכנולוגיה ושירות, ולא הבאת חברה אחת מסוימת. הוא טען שהמהלך צפוי להפחית מחירי נסיעות, להוציא רכבים פרטיים מהכביש ולהגביר שימוש בתחבורה שיתופית וציבורית, תוך הקפדה על ביטחון, ביטוח, פיקוח ואסדרה. לצד זאת פנה לנהגי המוניות והבהיר כי אינם מופקרים: החוק כולל מנגנון קרן פיצוי לבעלי מספר ירוק, ואף מאפשר לנהגים ליהנות “משני העולמות” – מונית ואפליקציה גם יחד, כפי שנהוג במדינות אחרות. גינזבורג הוסיף כי פעילות “דרייברים” בלתי חוקית ברשתות היא הוכחה לכשל במצב הקיים ולביקוש הציבורי לשירות מוסדר, וטען שהחוק דווקא יסגור את השוק האפור באמצעות דרישות גיל, ותק, ביטוח, בטיחות ושקיפות. לדבריו, מדובר ברגע נדיר של שיתוף פעולה בין קואליציה לאופוזיציה, שנועד לשים את טובת הציבור מעל מחלוקות פוליטיות ולהביא “תחבורה מתקדמת, זמינה ובמחיר שפוי – כמו בכל מדינה מתוקנת”.

השרה רגב: “לא נאפשר פגיעה בנהגי המוניות” שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, מירי רגב, הביעה תמיכה נחרצת בהצעה והציגה אותה כחלק מתפיסה רחבה של תחרות והורדת יוקר המחיה. היא פנתה ישירות לנהגי המוניות ואמרה: “אני אדאג לאינטרסים שלכם. אנחנו לא נאפשר את הפגיעה בנהגי המוניות. כל נהג מונית יוכל להיות גם נהג אובר”. רגב טענה כי חלק מנהגי המוניות עצמם מבקשים להצטרף למהלך, בין היתר בשל עמלות שלדבריה גבוהות בשירותים קיימים. היא הדגישה כי החוק כולל פיקוח, בקרה והנחיות ביטחוניות קפדניות, ודחתה מראש קמפיינים שיטענו לפגיעה בביטחון הנוסעים. לקראת סיום קראה לחברי הכנסת לתמוך בהצעה ולהעבירה במהירות בוועדת הכלכלה. ח"כ רון כץ (יש עתיד) התערב במהלך דברי השרה והגדיר את ההצעה בקצרה: “אחלה חוק. חוק טוב”. עמיתו לסיעה, ח"כ בועז טופורובסקי, ציין בקצרה כי כבר בשנת 2014 עסק בקידום מהלך דומה - והוזכר על-ידי השרה רגב כמי שהיה שותף ליוזמות קודמות בתחום.

ח"כ מרב מיכאלי, שכיהנה בעבר כשרת התחבורה, תקפה בחריפות את המהלך והגדירה אותו “תרמית”. לדבריה, הטענה כי הכנסת אובר תוריד את יוקר המחיה אינה עומדת במבחן העובדות, והניסיון הבינלאומי דווקא מצביע על עלייה בגודש בכבישים. מיכאלי סיפרה כי בתקופת כהונתה נבדק הנושא, וכי ערים כמו לוס אנג'לס וסן פרנציסקו “מצטערות ומתחרטות” על הכנסת השירות. היא העלתה גם את סוגיית הפיצוי וטענה כי הערכות מדברות על עלות של כארבעה מיליארד שקלים, מבלי שהוצג מקור תקציבי. לדבריה, מדובר במהלך שנועד לצרכים פוליטיים ולא במדיניות תחבורתית סדורה. מיכאלי קראה להתמקד בתחבורה ציבורית, בהוזלת מחיר הנסיעה באוטובוסים ובמאבק בתאונות הדרכים, וטענה כי שנת 2025 הייתה שנת שיא במספר ההרוגים.

ח"כ איימן עודה הזהיר כי מדובר בדפוס מוכר של הפרטה. לדבריו, בטווח הקצר ייתכן שכולם ירגישו שמרוויחים, אך בהמשך “הרוב המוחץ משלם מחיר”. הוא הביע ספק בהבטחות שניתנו לנהגי המוניות וטען כי פגיעה בזכויותיהם אינה מוצדקת.

ח"כ ואליד אלהואשלה תיאר את ההצעה כמורכבת והזהיר מפני תחרות לא הוגנת. לדבריו, נהגי מוניות משלמים סכומים גבוהים עבור רישיונות ועוברים הכשרות, בעוד שהחקיקה המוצעת אינה מספקת להם חלופה מספקת. הוא הטיל ספק בטענה שהמהלך יטפל ביוקר המחיה והדגיש כי ישנן בעיות יסוד רחבות יותר שהממשלה אינה פותרת. בתום הדיון עברה המליאה להצבעות: הצעתו של ח"כ משה פסל אושרה ברוב של 37 בעד מול שני מתנגדים. הצעתו של ח"כ איתן גינזבורג אושרה ברוב של 38 בעד מול שני מתנגדים. הצעתו של ח"כ דן אילוז אושרה ברוב של 32 בעד מול שני מתנגדים. שלוש ההצעות יועברו לוועדת הכנסת לקביעת הוועדה שתכין אותן לקריאה הראשונה.