מאות צעירים בישראל הידרדרו להתמכרות לסמים, אלכוהול והתנהגויות ממכרות בעקבות מלחמת התחומה - כך נמסר בדיון שנערך השבוע בוועדה המיוחדת לענייני צעירים בכנסת, שעסק בשיקום ובהחלמה של צעירים המתמודדים עם טראומה והתמכרות על-רקע המלחמה. לפי הנתונים שהוצגו, בשנת 2025 אותרו וטופלו על-ידי גורמי הרווחה כ־3,800 צעירים ובוגרים המתמודדים עם שימוש לרעה בחומרים ועם התמכרויות התנהגותיות. מתוכם, כ־350 צעירים הוגדרו כמצויים במצבי סיכון ייחודיים, לאחר שנקלעו לשימוש מופרז בחומרים בעקבות המשבר הלאומי. בנוסף, כ־250 מטופלים פנו לטיפול בשל טראומה והתמכרות מיישובי עוטף עזה, מצפון הארץ ומהפריפריה. יו"ר הוועדה, ח"כ נעמה לזימי, אמרה בדיון כי מאז פרוץ מגפת הקורונה מצויה החברה הישראלית, ובעיקר הצעירים שבה, במצוקה מתמשכת, שהוחרפה באופן משמעותי עם פרוץ המלחמה: "בישראל חיים כחצי מיליון צעירים. רבים מהם דיווחו על חרדה וטראומה מאז תחילת הלחימה, וחלקם מתמודדים עם תחושות קשות באמצעות סמים, אלכוהול והתמכרות". לדבריה, ההתמודדות הנפשית והחברתית של צעירים אינה זוכה למענה מספק, והנתונים המוצגים בוועדה מחייבים שינוי תפיסה והרחבת מענים ייעודיים. המרכז הישראלי להתמכרויות: אחד מכל שלושה יאיר רבין, נציג המרכז הישראלי להתמכרויות, הציג תמונה מחמירה עוד יותר. לדבריו, סקרים שנערכו מצביעים על עלייה מתמשכת בשימוש בחומרים ממכרים לאורך השנים האחרונות: עוד לפני הקורונה דיווח אחד מכל שבעה ישראלים על שימוש בחומרים מתמכרים, בתקופת הקורונה השיעור עלה לאחד מכל ארבעה, וכעת - בתקופת המלחמה - מדובר כבר באחד מכל שלושה. לדבריו, בקרב מי שסובלים מפוסט־טראומה, הנתון מזנק לאחד מכל שניים. רבין הדגיש כי שימוש בסמים פוגע באופן משמעותי ביעילות הטיפול בפוסט־טראומה, וציין כי מתקיימות הכשרות ייעודיות למטפלים בטראומה, שמטרתן היכרות מעמיקה עם עולמם של המתמודדים עם התמכרות. נכי צה"ל: מכוני הגמילה אינם מותאמים חלי גולדנברג, סגנית ראש אגף פוסט־טראומה בארגון נכי צה"ל, אמרה כי מכוני הגמילה הקיימים אינם מותאמים לנכי צה"ל: "אין שפה משותפת עם שאר הנגמלים". לדבריה, הארגון הכשיר מטפלים בבתי־הלוחם להשתלמויות ייעודיות בתחום ההתמכרויות, אך הדגישה כי ארגון נכי צה"ל אינו גוף מטפל, וכי האחריות צריכה להיות של משרד הביטחון. לדבריה, בשלב זה לא מוכרת תוכנית סדורה של המשרד לטיפול בהתמכרויות בקרב נכי צה"ל. עומסים כבדים ורשימות המתנה הד"ר אורית שפירו, מנכ"ל עמותת איזון, הציגה מגוון מסגרות ותוכניות טיפול במתמכרים כתוצאה מהמלחמה - עבור חיילי סדיר ומילואים, שורדי מסיבת נובה ואוכלוסיות נוספות. עם זאת, היא התריעה כי מאז פרוץ המלחמה קיימות רשימות המתנה ממושכות כמעט לכל התוכניות. הילה סופרמן־הרניק, מנהלת פיתוח בתוכנית יתד במשרד הרווחה, מסרה כי המשרד מפעיל כ־350 מסגרות ויחידות טיפול בפריסה ארצית, ומעניק טיפול וליווי ליותר מ־16,500 צעירים ובוגרים. המענים כוללים טיפול פרטני וקבוצתי, חיזוק חוסן נפשי, מיצוי זכויות ותהליכי שיקום, במטרה לצמצם שימוש מסוכן ולאפשר חזרה לתפקוד מיטבי בקהילה. לדבריה, כחלק מההיערכות לצרכים המתפתחים נפתחו תשע יחידות ייעודיות בצפון הארץ ובעוטף עזה, ובשנת 2025 הורחב המענה עם פתיחת כ־25 יחידות טיפול חדשות, בהן מרכזי טיפול ראשוניים־אבחוניים ומועדונים חברתיים. סופרמן־הרניק ציינה כי ניכרת החמרה בשימוש בחומרים ממכרים בקרב צעירים, וכי בתקציב הקרוב צפויה תוספת ייעודית של כמיליון שקלים לטיפול בתחום. ענת שגב, מנהלת תחום ההתמכרויות במשרד הרווחה, הוסיפה כי הטיפול כולל איתור, אבחון, טיפול פרטני וקבוצתי, וליווי בהשגת איזון משפחתי ותעסוקתי. משרד הביטחון וצה"ל: התאמות והכשרות הד"ר גילי גבעתי, הרופאה הראשית במשרד הביטחון, עדכנה כי מתבצעת התאמה בין התרופות הניתנות למטופלים במסגרת המשרד לבין אלה הניתנות בקופות החולים, לצד אבחון והערכת מסוכנות ומתן מענה חברתי רחב. לדבריה, בשנה החולפת נוספו שמונה בתים מאזנים נוספים עימם עובד המשרד. סא"ל מיכל ליפשיץ, ראש ענף תעצומות בחיל הרפואה, סיפרה על הכשרות ייעודיות למטפלים בחיילים פוסט־טראומתיים, בדגש על טיפול בהתמכרויות בגישה אי־שיפוטית, במטרה לאפשר שיח פתוח ושיתוף פעולה מצד המטופלים.