"המשמעות של ההצעה דנן היא הקצנת התופעה של שיבוש תהליכי העבודה התקינים בממשלה ומיסודה. כלומר, פגיעה קשה בציבור ופתיחת פתח רחב מאוד לפעולה בלתי חוקית של הממשלה, לניצול לרעה של כוחה השלטוני של הממשלה ולשימוש שלא כדין בתקציבי הממשלה". כך אומר (25.1.26) המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, גיל לימון, על הצעתו של שר המשפטים, יריב לוין, לשנות את תקנון הממשלה ולצמצם את מעורבות הייעוץ המשפטי בעבודתה ובהליכי החקיקה מטעמה. על-פי ההצעה, שר יוכל להגיש לממשלה הצעת חוק בלא חוות דעתו של היועץ המשפטי למשרדו, אם לא קיבל אותה בתוך שבוע מאז שפנה אליו; תזכיר חוק יופץ לציבור בידי מנכ"ל המשרד ולא בידי היועץ המשפטי שלו; פרק הזמן לניסוח הצעת החוק לפני הבאתה לוועדת השרים לחקיקה יהיה חודשיים (ראש הממשלה ושר המשפטים יוכלו לקצרו); גיבוש חוות דעת של הייעוץ המשפטי ועמדת אגף התקציבים יהיו אפשרות ולא חובה; מנכ"ל משרד המשפטים יפרסם את ההצעה ברשומות בתוך שבועיים מאישורה בידי ועדת השרים לחקיקה, גם בלא אישור משפטי. מכתבו של לימון ללוין נשלח על דעתה של היועצת, גלי מיארה, והוא אומר שהשינוי אמור לעלות על סדר יומה של הממשלה בישיבתה הקרובה. השינוי אינו מופיע בסדר היום לישיבה המתקיימת היום, כפי שפורסם באתר מזכירות הממשלה. לימון אומר כי בנוסף לכל הליקויים עליהם הוא עומד בהרחבה, מדובר בהפרת פסק דינו של בג"ץ שביטל את הדחתה של מיארה, שכן ההצעה פוגעת בסמכויותיה ומבקשת ליצור מסלולים שיעקפו אותה. לדברי לימון, "המשותף לתיקונים המוצעים הוא כי תוצאתם היא שינוי יסודי בעבודת הממשלה, באופן שמסדיר את האפשרות של הממשלה לפעול בלא ייעוץ משפטי, הן בהתייחס לאישור החלטות ממשלה והן בהתייחס לקידום הליכי חקיקה ראשית וחקיקת משנה ממשלתית. התיקונים האמורים צפויים להוביל, כל אחד כשלעצמו ובוודאי בהצטברותם יחד, לפגיעה בתקינות, ביעילות ובמקצועיות של עבודת הממשלה, ולפתוח פתח לאימוץ החלטות ממשלה שאינן חוקיות". לימון אומר כי "מזה תקופה ארוכה אנו עדים לתופעה של שיבוש כבד בדרכי עבודת הממשלה ופרימת תהליכי העבודה התקינים, לרבות העלאת הצעות החלטה לא בשלות, לעיתים תוך כדי ישיבת הממשלה גם בלא דחיפות, קידום הצעות ללא תשתית עובדתית ומשפטית והתעלמות מוחלטת מעמדות גורמי מקצוע וחוות דעת הייעוץ המשפטי לממשלה, בניגוד לדין". הוא מזהיר, כי השינויים המוצעים יחמירו עוד יותר מצב זה. לימון מוסיף: "הפסול המובהק בהצעה נכון בכל עת ובפרט שינוי הכללים מיד, שלוש שנים לאחר הקמת הממשלה, בהתקרב תקופת בחירות, המחייבת הקפדה רבה יותר מפני שימוש בכלים לשם הסרת ערובות למניעת ניצול לרעה של הכוח השלטוני הרב של הממשלה, לשם השגת מטרות שאינן נגזרות מן האינטרס הציבורי הכללי. ועל הייעוץ המשפטי לממשלה מוטלת החובה לוודא שאכן כן נוהגים". לימון מדגיש, כי הבניית תהליכי עבודה סדורים לגיבוש החלטות הממשלה והחקיקה מטעמה היא תכלית ראויה, וניתן להשיג אותה בדרכים שונות ובעבודת מטה הולמת. לעומת זאת, "ההצעה מתיימרת להציג עצמה ככזו שתחומה לשינוי היבטים של תקנון עבודת הממשלה, אך למעשה השלכתה רחבה בהרבה והיא משקפת ומובילה להתנערות של הממשלה מחובתה לפעול על-פי חוק ודין. מדובר בשינוי יסודי בדמות הסרת ערובות שנועדו להבטיח את תקינות פעולת השירות הציבורי ושלטון החוק". לדעת לימון, "קיימת מניעה משפטית באישור ההצעה, שכן היא מנוגדת לדין ופוגעת באופן קשה בתקינות עבודת הממשלה ובציבור. ההצעה מהווה צעד נוסף בשחיקה הולכת ונמשכת של ערובות לשמירת שלטון החוק, טוהר המידות והמינהל התקין בעבודת הממשלה. אישורה צפוי לפגוע ביכולת של הייעוץ המשפטי לממשלה להבטיח את תקינות עבודת הממשלה, לשמור על המנהל התקין, למנוע חלוקה לא שוויונית של תקציבים ומשאבים, ולהגן על זכויות האדם".