החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, פרסם היום (ראשון) אומדן ראשון ליחס החוב לתוצר של מדינת ישראל לשנת 2025, שלפיו שיעור החוב הציבורי ביחס לתוצר עלה ל-68.6%, לעומת 67.7% בשנת 2024. מדובר בעלייה של 0.9 נקודות תוצר. במקביל, שיעור החוב הממשלתי מהתוצר עלה ב-1.0 נקודות והסתכם ב-67.3%, לעומת 66.3% בשנה הקודמת. במשרד האוצר מזכירים כי יחס החוב לתוצר מהווה אינדיקטור מרכזי לאיתנותה הפיננסית של מדינת ישראל, והוא בעל חשיבות בקביעת דירוג האשראי שלה. האומדן הסופי ליחס החוב לתוצר צפוי להתפרסם בדוח השנתי של יחידת החוב באגף החשב הכללי. בשנת 2025 הסתכם גיוס החוב ברוטו של הממשלה בכ-207 מיליארדי שקל. הגיוס בוצע באמצעות שלושה אפיקים: החוב המקומי הסחיר, שהיווה כ-85% מהגיוס, החוב המקומי הלא סחיר עם כ-3%, והחוב החיצוני עם כ-12%. האפיק המקומי הסחיר המשיך להציג ביקושים גבוהים ויציבים לאורך השנה, כאשר יחס הכיסוי הממוצע עמד על 4.5, לעומת 4.2 בשנת 2024. מתחילת מלחמת חרבות ברזל ועד להפסקת האש בחודש 10/2025 גייס החשב הכללי חוב ממשלתי בהיקף כולל של כ-524 מיליארדי שקל. מתוך סכום זה, כ-411 מיליארדי שקל גויסו באפיק המקומי הסחיר, כ-7 מיליארדי שקל באפיק המקומי הלא סחיר, וכ-106 מיליארדי שקל באמצעות החוב החיצוני. הגרעון התקציבי בשנת 2025 עמד על 4.7% מהתוצר, שהם כ-98.6 מיליארדי שקל. סך הוצאות הממשלה בשנה זו הסתכם בכ-651 מיליארדי שקל, מתוכם נאמדו כ-91 מיליארדי שקל כהוצאות לתמיכה במאמצי המלחמה, הן בהיבט הביטחוני והן בהיבט האזרחי. באגף החשב הכללי מציינים כי היקף החוב הממשלתי בשנת 2025 הושפע בעיקר מגיוסי החוב שנדרשו למימון צורכי הממשלה בתקופת המלחמה, לצד השפעות מאקרו-כלכליות ובהן אינפלציה, ריבית, שער החליפין והצמיחה במשק. פירוט מלא של רכיבי החוב, מקורות הגידול והשפעות השוק יפורסם בדוח השנתי של יחידת החוב. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ, אמר הבוקר כי מגמת העלייה ביחס החוב לתוצר נובעת מההוצאות הביטחוניות הנדרשות בעקבות המלחמה ומהמאמצים לשיקום ולתמיכה בחברה הישראלית. לדבריו, קצב השפעת המלחמה על יחס החוב לתוצר מתמתן, והממשלה תפעל לנקיטת צעדים פיסקאליים שמאזנים בין הצורך בעוצמה ביטחונית לבין שמירה על יציבות כלכלית ארוכת טווח. החשב הכללי, יהלי רוטנברג, ציין כי יחס החוב לתוצר משקף את אופן השימוש במרחב הפיסקלי בתקופה מורכבת. לדבריו, בשנתיים האחרונות גויס חוב בהיקפים משמעותיים, כאשר הביקושים הגבוהים והיציבים מעידים על אמון השווקים בכלכלה הישראלית. עוד הוסיף כי העלייה ביחס החוב לתוצר בישראל נמוכה ביחס למדינות הייחוס, שבהן נרשמה עלייה ממוצעת של כ-1.9 נקודות תוצר, יותר מכפול מהעלייה בישראל, מגמה המשקפת תופעה עולמית רחבה. לדבריו, עם התייצבות התנאים יהיה צורך בהתכנסות מחודשת למסלול פיסקלי שיאפשר את הפחתת יחס החוב לתוצר. סגן בכיר לחשב הכללי ומנהל חטיבת המימון והאשראי, גיל כהן, הוסיף כי צורכי המימון של הממשלה מאז פרוץ המלחמה עלו באופן דרמטי והובילו לעלייה ביחס החוב לתוצר. לדבריו, בתקופה זו גויסו למעלה מחצי טריליון שקל בחוב מקומי וחיצוני, תוך קבלת רוח גבית משמעותית מצד משקיעים בארץ ובעולם, שאפשרה לממשלה לממן את צרכיה גם בתנאים גיאופוליטיים מאתגרים.