הוועדה מצאה שלמרות אחריותו, הקבינט המדיני-ביטחוני אינו מעצב את בניין הכוח. חברי קבינט מסרו לוועדה שהם היו "חותמת גומי" להחלטות שקיבלה מערכת הביטחון. כדי להגדיל את השפעת הדרג המדיני על קבלת ההחלטות, הוועדה ממליצה להקים ועדה קבועה שתייעץ לדרג המדיני בנושא בניין הכוח. הוועדה, שתורכב מאנשי מקצוע שימונו על-ידי ראש הממשלה, שר הביטחון ושר האוצר, תסייע לאתגר את עמדות מערכת הביטחון, תפקיד שהמטה לביטחון לאומי כשל בו. משרד הביטחון הוא זה שאמור להתוות לצה"ל את מדיניות בניין הכוח. למרות זאת, אין במשרד הביטחון גוף מקצועי המופקד על מדיניות בניין הכוח ולמעשה משרד הביטחון מיישם החלטות שגובשו בצה"ל. על-מנת שמשרד הביטחון יוכל למלא את ייעודו, הוועדה ממליצה שחטיבת התכנון באג"ת תהפוך לגוף משותף למשרד הביטחון ולצה"ל, אשר ישמש כמטה מקצועי בנושא בניין הכוח. הוועדה מצאה, כי הטיפול במכירת אמצעי לחימה על-ידי בעלות ברית לצדדים שלישיים – נושא אסטרטגי רגיש – התנהל באנדרלמוסיה ובלא יד מכוונת, באופן שסיכן את ביטחון המדינה. על-מנת למנוע את הליקויים החמורים ואת הסכנות הנובעות מהם, הוועדה ממליצה לקבוע תהליך שיבטיח שהמדיניות הישראלית תגובש לאחר שנשמעו עמדות גורמי המקצוע, כולל של צה"ל, ושמדינת ישראל תדבר בקול אחד. הוועדה מצאה ששיחות וסיכומים עם גורמים זרים לא תועדו. על נציגי מדינת ישראל, לרבות שרים וראשי ממשלה, מוטלת האחריות לתיעוד המגעים שלהם עם גורמים זרים ולהפצתו לגורמים הרלוונטיים. הוועדה מצאה עוד, כי המל"ל כשל בתפקידיו וחרג מסמכויותיו. המל"ל הוא גוף מטה שנועד לסייע לממשלה לקבל החלטות. ראש המל"ל ועובדי המל"ל אינם רשאים לעסוק בביצוע החלטות שהתקבלו, כולל עיסוק ברכש או ניהול קשרים עם גורמים מסחריים. לאורך שנים חרג חיל-הים מנורמות התנהלות מקובלות בנוגע לרכש והצטיידות, ממשיכה הוועדה. חיל-הים תיאם עמדות עם גורמים מסחריים, הציג למקבלי ההחלטות נתונים מניפולטיביים, וקצינים בחיל ניהלו מגעים עם הדרג המדיני בניגוד לפקודות הצבא. הוועדה ממליצה לרמטכ"ל לתחקר את התרבות הארגונית ואת תהליכי הרכש בחיל-הים בתקופה שלאחר המנדט שלה, ולעדכן את הפקודות בנושא מגעים בין קצינים בצבא לבין הדרג המדיני. הוועדה מציינת, כי לאורך השנים הצביעו ועדות ציבוריות, ועדות הכנסת ודוחות מבקר המדינה על ליקויים מערכתיים דומים לאלה שעלו בחקירתה. המלצותיהם לא תמיד יושמו והכשלים העמיקו. "יש לקוות כי בצומת הדרכים שבו ניצבת מדינת ישראל, בוודאי לאחר 7.10.2023, מובן לכל כי הצורך בתהליכי קבלת החלטות בנושאים ביטחוניים אינו רק עניין של מינהל תקין, אלא צורך קיומי", היא אומרת.