בג"ץ ידון בתוך חודש בבקשות לבזיון בית המשפט נגד הממשלה בנושא גיוס החרדים - החליטו (25.1.26) חמשת השופטים הדנים בנושא. לוח הזמנים שקבע בג"ץ דומה לזה שמתכננת הממשלה לקידום חוק הגיוס, אם כי ייתכן שהדיון בבית המשפט יקדים את אלו המתקיימים בכנסת. הבקשות הוגשו בעקבות פסק הדין שקבע, בין היתר, כי על הממשלה להפעיל עיצומים כלכליים נגד חרדים משתמטים ונטען בהן שהיא מפרה הוראה זו. המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטים דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר ועופר גרוסקופף קבעו, כי הבקשות יידונו בהקדם האפשרי ולא יאוחר מסוף חודש פברואר. השופטים הורו למדינה להגיש להם הודעת עידכון שבוע לפני הדיון ולהתייחס בה לכל חלקי פסק הדין, דהיינו הן לצעדים לגיוס החרדים והן לפעולות הננקטות נגד המשתמטים - כולל מעצרים וצעדים כלכליים. על המדינה לפרט את כלל ה"הטבות שניתנות בקשר ישיר, או עקיף, להשתמטות מחובת הגיוס" ואת הצעדים אשר "גורמי המקצוע סבורים כי יהיו בעלי אפקטיביות גבוהה". בנושאים אלו על המדינה לפרט את התשתית העובדתית הנוכחית ואת התשתית הנורמטיבית המסדירה את המצב הקיים. על המדינה גם לעדכן לגבי עבודתו של הצוות בנושא הגיוס שעל הקמתו מסרה בשבוע שעבר. בית המשפט העליון מעולם לא הכריע האם ניתן להפעיל הליכי בזיון בית משפט נגד המדינה, ואם כן - באיזו צורה. הליכים אלו כוללים קנסות ואף מאסרים שמטרתם לכפות ציות לפסקי דין, וברור שהללו חסרי משמעות כאשר מדובר במדינה. מאידך-גיסא, קשה ואולי בלתי אפשרי לקבוע מי נושא באחריות אישית להפרות מצד המדינה, ואם מדובר בגורמים פוליטיים - אף ייתכן שיש להם חסינות מפני הליכים אלו.