הציבור הישראלי ממשיך לצרוך חדשות בהיקפים גבוהים, אך עושה זאת באופן שונה לחלוטין מזה שהתקבע בעשורים הקודמים. מדד התקשורת השנתי של מכון אגם מצביע על שינוי עומק: החדשות אינן עוד מרחב ציבורי משותף, אלא מערכת מקוטבת של זירות מקבילות, שבהן האמון נגזר פחות מאיכות נתפסת ויותר מהתאמה אידאולוגית. עם זאת, בתוך תמונת הקיטוב החריפה, מצביע המדד גם על חריג מובהק: ערוץ חדשות אחד שמצליח, לפחות לפי הנתונים, לחצות מחנות. מדד התקשורת השנתי השני של מכון אגם הובל על-ידי ד"ר נמרוד ניר מהאוניברסיטה העברית ואסא שפירא מאוניברסיטת תל אביב. המחקר מבוסס על מדגם מייצג של החברה הישראלית: 1,133 משיבים יהודים ו־232 משיבים ערבים, אזרחי ישראל בני 17 ומעלה. המדגם נאסף בין 8 ל־27 בדצמבר באמצעות חברת iPanel, ועבר תהליך של מכסות ייצוג ומשקולות סטטיסטיות, כך שישקף את האוכלוסייה הבוגרת בישראל לפי מגדר, גיל, אזור מגורים, דת, מידת דתיות, מוצא עדתי ושיעור הצבעה בבחירות לכנסת ה־25. צריכת חדשות: הדיגיטל שולט, המסך עוד קיים כ־40 אחוזים מהישראלים צורכים חדשות בעיקר דרך רשתות חברתיות וישומוני מסרים, דוגמת ואטסאפ וטלגרם. פחות מ־10 אחוזים מסתמכים בעיקר על רדיו או עיתונות מודפסת. הטלוויזיה ממשיכה להיות שחקן מרכזי, אך איבדה את בלעדיותה. בפועל, חלק ניכר מן התוכן החדשותי נצרך מחוץ למסך הטלוויזיה, כשהוא מנותק מן ההקשר העריכתי המקורי ומלווה בפרשנות מיידית. אמון בתקשורת: נמוך, מקוטב - וחריג אחד בולט הנתון הבסיסי של המדד חד וברור: אף כלי תקשורת בישראל אינו זוכה לאמון של רוב הציבור. גם המותגים המובילים - כאן 11 ו־ynet - נהנים מאמון יחסי, אך רחוקים מקונצנזוס. ואולם, על-רקע זה, מדד מכון אגם מצביע על תופעה יוצאת דופן: i24News הוא כלי התקשורת שזוכה לרמת הקונצנזוס הגבוהה ביותר באמון, בקרב נשאלים מכל קצוות הקשת הפוליטית. כלומר, לא מדובר באמון גבוה בתוך מחנה מסוים בלבד, אלא בפער מצומצם יחסית בין מצביעי קואליציה למצביעי אופוזיציה - ממצא חריג במפת התקשורת הישראלית של השנים האחרונות. איזון נתפס - והזינוק במדד האמון עוד עולה מן המדד כי בתוך כשנה וחצי בלבד מיום העלייה לאוויר, i24News נתפס כאחד מכלי התקשורת המאוזנים בישראל. בדירוג האיזון הנתפס הוא מוצב לצד מותגים ותיקים כמו ynet וכאן 11 - הישג חריג לערוץ צעיר יחסית. הנתון הדרמטי ביותר נוגע למגמת השינוי: i24News מזנק מהמקום העשירי למקום הרביעי במדד אמון הציבור בתוך שנה אחת בלבד. בדרך הוא עוקף שורה ארוכה של כלי תקשורת מבוססים, בהם כאן רשת ב', חדשות 12, מאקו, ידיעות אחרונות, וואלה וחדשות 13. המדד אינו מסביר את הסיבה למהלך, אך עצם הזינוק - בהיקף כזה ובזמן קצר - מעיד על שינוי בתפיסת הציבור כלפי הערוץ. אנשי תקשורת: מי נתפס כאמין ומוערך במיוחד מדד התקשורת של מכון אגם מצביע על קבוצה מצומצמת של פרשנים ואנשי תקשורת הנהנים מאמון ציבורי רחב יחסית, גם בעידן של קיטוב חריף. בראש הקבוצה הזו ניצבים שלושה שמות: עמית סגל, הפרשן הפוליטי של חדשות 12, מדורג כאיש התקשורת האהוב ביותר בישראל, וזוכה לשיעורי אזכור גבוהים במיוחד בשאלות פתוחות בקרב כלל הציבור. לצידו מדורג דני קושמרו, מגיש מהדורת חדשות 12, הנהנה מרמות אמון גבוהות באופן עקבי, בעיקר בזכות תדמית ממלכתית והימנעות מזיהוי אידאולוגי חד. השלישי בקבוצה הוא צבי יחזקאלי, הפרשן הבכיר של i24News ומגיש “הערביסטים”, אשר בולט כחריג: פרשן המזוהה עם קו אידאולוגי ברור, אך עדיין זוכה לאמון ולאהדה רחבים החורגים ממחנה פוליטי אחד. שלושתם יחד מרכיבים את הצמרת של דירוג האמינות והאהדה במדד, וממחישים כי גם במרחב תקשורתי מפוצל, יש עדיין דמויות שמצליחות לבסס אמון ציבורי רחב – כל אחת בדרכה. מה זה אומר על התקשורת - ומה זה לא אומר מדד התקשורת של מכון אגם אינו קובע מי “צודק”, מי “טוב יותר” או מי “מקצועי יותר”. הוא בוחן תפיסות ציבוריות - והן, כפי שעולה מן הנתונים, מקוטבות מאוד. על-רקע זה, העובדה שכלי תקשורת אחד מצליח לצמצם פערי אמון בין מחנות, גם אם אינו זוכה לרוב מוחלט, היא נתון בעל משמעות. אין בכך כדי להעיד על סיום הקיטוב, אך כן על כך שבתוך מרחב תקשורתי מפוצל, עדיין ייתכן - גם אם נדיר - אמון חוצה מחנות. מדד התקשורת 2026 מצייר תמונה מורכבת: ציבור חשדן, תקשורת מקוטבת, ואמון שאינו נעלם - אלא מתפלג. בתוך המציאות הזו, הנתונים על i24News אינם מבטלים את המשבר, אך כן מסמנים כיוון חריג. לא מהפכה, לא קונצנזוס מלא - אבל תזכורת לכך שגם בעידן של חשדנות ושבטים תקשורתיים, אמון עדיין אפשרי.