"בית המשפט מתבקש להימנע מפגיעה במרות האזרחית של הממשלה על צה"ל; לדחות את ניסיון העותרים לגרור את חיילי צה"ל אל תוככי העיסוק הפוליטי; לדחות את ניסיון העותרים לחייב את אזרחי ישראל לממן יחידה צבאית שהממשלה הנבחרת בחרה לסגור; לדחות את ניסיון העותרים לשבש את הפרדת הרשויות ואת שלטון החוק בישראל". כך אומרת הממשלה (26.1.26), בתגובתה לעתירות לבג"ץ נגד סגירת גלי צה"ל. בג"ץ ידון מחרתיים בשורה של עתירות בנושא, בהן נטען שהחלטת הממשלה אינה חוקית משום שהיא פוגעת בחופש העיתונות, נובעת משיקולים זרים, התקבלה בהליך פגום, סותרת החלטות קודמות ומצריכה חקיקה ראשית. הממשלה דוחה את כל הטענות ויוצאת גם נגד עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, התומכת בקבלת העתירות. לדברי הממשלה, "החלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל (אנומליה: עיסוק תקשורתי באקטואליה ופוליטיקה במסגרת יחידה צבאית) התקבלה בסמכות חוקית מלאה, במסגרת מרות הממשלה הנבחרת על צה"ל, על בסיס תשתית משפטית מוצקה ובליווי הייעוץ המשפטי למערכת הביטחון. גלי צה"ל הוקמה בהחלטת ממשלה, וההחלטה על סגירתה התקבלה, גם היא, בהחלטת ממשלה, לאחר הליך מינהלי תקין". הממשלה אומרת כי קיימת אנומליה בעצם קיומה של תחנת שידור צבאי ובכך שחיילים עוסקים בענייני אקטואליה ופוליטיקה. קיומה של התחנה גם יוצר עיוות בתחום התקשורת, שכן היא נהנית מתקציב ציבורי, פרסומות וחסויות. ספק רב אם כיום הייתה מתקבלת על הדעת הקמתה של גלי צה"ל על דעתו של איש, נטען עוד. הממשלה מצביעה על ההחלטות הרבות שלא מומשו לגבי עתידה של גל"ץ, ועל כך שבשנת 2021 קבע הייעוץ המשפטי שדי בהחלטה שלה כדי לסגור את התחנה; לשיטתה, אין מקום לסטות מחוות דעת זו. עוד אומרת הממשלה, כי סמכותה לסגור את גל"ץ נובעת גם ממרותה המוחלטת על צה"ל, וכי הסגירה אינה פוגעת בחופש הביטוי בשל קיומן של תחנות רדיו ציבוריות ופרטיות רבות. גם אם מדובר בחופש הביטוי, הרי שהיא עומדת בתנאי פסקת ההגבלה שבחוק יסוד כבוד האדם וחרותו: הסגירה נמצאת בסמכות הממשלה, הולמת את ערכיה של מדינה דמוקרטית, נובעת מאינטרס ציבורי מובהק ואין פתרון אחר לבעיות הבסיסיות שבעצם קיומה של גל"ץ. הממשלה דוחה את הטענות נגד תקינות ההליך ואת גישתה של מיארה לפי מדובר בחלק מתהליך של פגיעה בתקשורת החופשית. "כל טענות העותרים ביחס לפגמים שנפלו בעבודת הוועדה נשענות על טעויות עובדתיות; אי-היכרות עם האירועים; ואי-הסכמה עם תוכן ההמלצות", היא טוענת. "משמעות הסעד המבוקש היא קביעה שיפוטית כי יש לאזרחי ישראל 'זכות' לממן מכיסם, בכפייה, תחנת רדיו לשידורי אקטואליה ופוליטיקה, המופעלת בתדר ארצי מונופוליסטי, המופעלת בידי הצבא - וזאת חרף החלטת הממשלה הנבחרת לסגור את התחנה", נאמר עוד בתגובת הממשלה. היא גם תוקפת בחריפות את מיארה ואנשיה, בטענה שהסתירו את העובדות והטעו אותה. התגובה הוגשה באמצעות עו"ד דוד פטר.