אין כל תוקף להנחיית המנכ"לים של משרדי הממשלה להפסיק את ההתקשרויות הפרסומיות עם עיתון הארץ ואת רכישת העיתון - סבורה היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה. היא הגיבה (27.1.26) לעתירות לבג"ץ נגד החלטת הממשלה על צעדים אלו, אותה יזם שר התקשורת, שלמה קרעי (המיוצג בנפרד). ההחלטה התקבלה באוקטובר 2024, לאחר התבטאות שיוחסה לבעל השליטה בעיתון, עמוס שוקן, כאילו הביע תמיכה במעשי חמאס. שוקן הבהיר, כי הדברים לא נאמרו בצורה שיוחסה לו. המנכ"לים הוציאו באוקטובר-נובמבר 2024 הנחיות בהתאם. העותרים טוענים, כי מדובר בפגיעה בחופש העיתונות ובחופש הביטוי, אשר נעשתה ממניעים פוליטיים פסולים. מיארה מזכירה, כי המשנים ליועצת הבהירו אשתקד שההנחיות אינן יכולות לעמוד ולא ניתן לפעול לפיהן, משום שניתנו בלא בחינת התשתית הרלוונטית וההיבטים המשפטיים. מזכיר הממשלה, יוסי פוקס, מסר, כי החלטתה של הממשלה הייתה הצהרתית בלבד וכי כל משרד יפעל על-פי דין. בעקבות זאת, הוציא בג"ץ ביוני שעבר צו על תנאי לשם יעילות הדיון וכעת מיארה מגיבה עליו. מיארה שבה ואומרת כי הפסקות ההתקשרות של המשרדים נעשו בלא הבחינה הנחוצה, הן נוגדות את ההסכם של משרד האוצר עם הארץ, שתוקפו עד 2027 ואת דיני המכרזים והמשפט המינהלי ונעשו בלא בדיקת ההשלכות על זכויות יסוד חוקתיות. היא שבה ומאשררת את עמדת המשנים מהשנה שעברה: "משרדי הממשלה וגופיה אינם רשאים לפעול לפי החלטות המנכ"לים או ברוחן, בכל אופן שהוא. לא ניתן לשנות את המצב מול עיתון הארץ בעקבות ההחלטה, לא במישרין ולא בעקיפין. למותר לציין, כי ככל שחל שינוי בעקבות החלטת הממשלה והנחיות המנכ"לים, בכל אופן שהוא, על המשרדים הרלוונטיים להחזיר את המצב לקדמותו ולתקן את הפעולה שנעשתה בניגוד לדין". לדעת מיארה, על בג"ץ לפסוק באותה צורה. מיארה גם אינה מקבלת את הטענה לפיה החלטת הממשלה הייתה הצהרתית בלבד, שכן היא משקפת את עמדת הדרג המדיני ונועדה להשפיע בפועל על חיי המעשה - כפי שאכן קרה. "העלאת החלטה מסוג זה למליאת הממשלה ללא חוות דעת מקצועית ומשפטית מקדימה, ללא היוועצות סדורה עם גורמי המקצוע והמשפט, ותוך התעלמות ממשמעותה האופרטיבית, מהווה עקיפ ה של דרכי העבודה התקינות, ופתח רחב לתקלה משפטית ובמקרה זה - להנעת משרדי ממשלה לפעולה בניגוד לדין", היא טוענת. מיארה מוסיפה, כי ההחלטה וההנחיות "אינן עומדות בחלל ריק. התמונה בכללותה מצביעה על סדרה של מהלכים שלטוניים בהקשרים שונים, המבקשים לצמצם ביקורת או תוכן שידורים, אשר אינו נושא חן בעיני השלטון. הקו המקשר בין המהלכים השונים, בין היתר אלו המופנים כלפי תאגיד השידור הציבורי, גלי צה"ל, ועיתון הארץ - הם החלשת גופי תקשורת אשר השלטון רואה בהם כביקורתיים מדי כלפי מהלכיו". התגובה הוגשה באמצעות עוה"ד יונתן ברמן וגיא ורדי.