שופט בית המשפט העליון, יחיאל כשר, מאפשר לממשלה לדון בשבוע הבא בשינוי עמוק בתקנונה, אשר יאפשר לה לקבל החלטות ולקדם חקיקה בלא חוות דעת משפטית ובלא קבלת עמדת אגף התקציבים במשרד האוצר. כשר דחה (28.1.26) את בקשת האגודה לזכויות האזרח להוציא צו ביניים שימנע את הדיון, עד להכרעה בעתירתה נגד המהלך. לדבריו, "ניתן להניח, כי טענותיהם של העותרים יהיו בפני הממשלה בעת ישיבתה ביום 1.2.2026. ככל שתתקבל החלטת ממשלה בעניין נושא העתירה, וככל שיבקשו העותרים לתקוף החלטה זו, כלל טענותיהם שמורות להם". את השינוי יזם שר המשפטים, יריב לוין. הדיון בו התווסף ברגע האחרון לישיבת הממשלה השבוע, אך לבסוף נדחה לשבוע הבא (1.2.26). השינויים המוצעים לא פורסמו בידי לוין או מזכירות הממשלה, אלא נחשפו בחוות דעת חריפה נגדם של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, גיל לימון, ולפיה מדובר ב"הקצנת התופעה של שיבוש תהליכי העבודה התקינים בממשלה ומיסודה. כלומר, פגיעה קשה בציבור ופתיחת פתח רחב מאוד לפעולה בלתי חוקית של הממשלה, לניצול לרעה של כוחה השלטוני של הממשלה ולשימוש שלא כדין בתקציבי הממשלה". על-פי ההצעה, שר יוכל להגיש לממשלה הצעת חוק בלא חוות דעתו של היועץ המשפטי למשרדו, אם לא קיבל אותה בתוך שבוע מאז שפנה אליו; תזכיר חוק יופץ לציבור בידי מנכ"ל המשרד ולא בידי היועץ המשפטי שלו; פרק הזמן לניסוח הצעת החוק לפני הבאתה לוועדת השרים לחקיקה יהיה חודשיים (ראש הממשלה ושר המשפטים יוכלו לקצרו); גיבוש חוות דעת של הייעוץ המשפטי ועמדת אגף התקציבים יהיו אפשרות ולא חובה; מנכ"ל משרד המשפטים יפרסם את ההצעה ברשומות בתוך שבועיים מאישורה בידי ועדת השרים לחקיקה, גם בלא אישור משפטי. האגודה טוענת בעתירתה, כי "משום שמדובר בשינוי דרמטי בדרכי עבודת הממשלה, שלו השלכות על כל ההחלטות שמקבלת הממשלה, ומשכך גם על זכויות אדם ועל מנגנוני האיזון במשטר דמוקרטי" - יש לפרסם את ההצעה לקבלת הערות הציבור. "לו היה מדובר בהצעה לתיקון חקיקה מטעם הממשלה, אף בנושא זניח, או בהצעה לשינוי רגולטורי, המשיבים לא היו יכולים לקדמן ולהחליט בעניינן טרם פרסומן לציבור, קבלת הערותיו ושקילתן. אולם בנושא מהפכני שאין בו דחיפות מיוחדת, ושהשפעתו על הציבור ועל שיטת המשטר, כאמור, דרמטית - הממשלה פועלת ללא שקיפות וללא שיתוף כלל". לטענת האגודה, יש להיוועץ בציבור לפני הדיון ולא לאחר שדעותיהם של השרים כבר ננעלו. "ככל שהממשלה תדון ותאמץ את הצעת שר המשפטים, הרי שתוכל לשנות את דרכי פעולתה מיד ולקבל שורה ארוכה של החלטות על-פי התקנון המתוקן. במצב דברים זה, המיקוד לא יהיה עוד בהליך קבלת ההחלטה על אודות תיקון התקנון, אלא, כאמור, במישורי הסמכות של הממשלה ושיקול דעתה", היא מוסיפה. העתירה הוגשה באמצעות עו"ד עודד פלר.